|
|
עמוד:216
בארצות אחרות . מדינת ישראל נקטה בגישה של הזנחה חינוכית של אזרחיה הערבים , מתוך היצמדות לגישה של "כבדהו וחשדהו , " ומתוך התעלמות מכך שקידום השכלתם של כלל האזרחים , במקביל לפתיחת מערכות החברה בפניהם , יכול אך לתרום לעוצמת החברה והמדינה . השכבה השלטת בישראל , במקום שתפעל על פי הדוגמא של השכבה השלטת בארצות הברית , שידעה להתעצם מכל גל של מהגרים , בחרה בהסתגרות , כשהיא רואה את עצמה כאליטת איכות בתוך ים של תת איכות . השכבה השלטת שלנו אף פעלה בניגוד לקו הנקוט בידי קהילות יהודיות ברחבי העולם , המצדיקות את שיעור הסטודנטים הגבוה בקרבם בתרומה הגדולה שהם מעלים לחברה ; כאן השתרשה העמדה לפיה לקבוצות הלא שליטות אין מה לתרום לחברה בתחום ההשכלה . מן הערבים , לדוגמא , אין מצפים כי יחזקו את ישראל . להיפך : חיזוק השכלתי של הערבים נתפס כהחלשה של היהודים . במלים אחרות : החברה הישראלית , שהיא חברה קטנטנה בקנה מדה עולמי , שוקדת כל העת על קיצוץ בגופה היא , הקטן ממילא , והיא עושה זאת במו ידיה ובאורח כפייתי , באמצעות מנגנוני מיון מלאכותיים , כשהיא פוסלת קבוצה אחר קבוצה מתוכה —מזרחים , ערבים , נשים —ומועידה אותם לתפקידי שוליים , שאין עמם לא קידום אישי ולא רווח כלל חברתי . תחת הסיסמא של "איכות מול כמות , " היא מגדילה במודע את משקל הכמות בתוכה היא , מטילה מומים בעצמה תוך שימוש במאגר הבלתי נדלה של תוויות שלילה מבית מדרשם של מדעי החברה המערביים : "פרימיטיבים , " " חסרי כושר הפשטה , " "טעוני טיפוח , " "בעלי ציון פסיכומטרי נמוך , " וכיו"ב . כיום לא ניתן להצביע על מוקד של פעולה לשינוי . מנגנון החינוך המדינתי ממקד את מאמציו , כבעבר , בתכניות "טיפוח" ו"שיקום" למזרחים , והוא מוצא לעצמו שותפים נאמנים בקרב משכילים מזרחים המאיישים את עמדות הניהול של מנגנון הרווחה המקומי , כמו גם בקרב מנהלים ומורות מזרחים , שספגו באוניברסיטאות ובסמינרים תיאוריות אודות "אי המודרניות" של המזרחים . הפרוייקטים השונים של "טיפוח" הפכו זה מכבר לתעשייה רחבת מימדים , המעסיקה אלפי אנשים —החל מן החוקרים האקדמיים , כדוגמת אלה של "המכון לקידום הטיפוח בחינוך" שבאוניברסיטה העברית או "המכון לחקר האינטגרציה" שבאוניברסיטת בר אילן , ועד למפקחות , למורות וליועצות המועסקות בפרוייקטים של "רווחה חינוכית" ושל "קידום הטיפוח , " במאות בתי ספר ברחבי הארץ . תעשיה זו ממשיכה בעבודתה למרות המודעות הגוברת והולכת לכך שיתכן כי "הטיפוח" תורם לחיזוק
|
|