פרק תשיעי חינוך ופיתוח כלכלי

עמוד:214

לקבל את תכניות ה"רווחה" וה"טיפוח" השונות , כתחליף לחינוך ראוי לשמו . ואצל הערבים —החשש ששרר במשך שנים רבות מפני העלאתן של תביעות קבוצתיות ; וכיום —לחציהם של עסקנים פוליטיים להגדיל את תקציבי החינוך המקצועי ולקבל את תכניות ה"טיפוח" המוצעות בשכונות ובעיירות הפיתוח . בארצות אחרות , ובנסיבות חברתיות היסטוריות אחרות , התפתחו הדברים באופן שונה . פלסטינים , שהישראלים שביניהם נקלעו בשנות החמישים והששים לפרולטריזציה מאולצת , הצליחו בארצות ערב משום שבהעדר קרקע ונכסי דלא ניידי אחרים , הפך אצלם החינוך לנדוניה איתה משלחים את הנער והנערה לדרכם בחיים —ממש כמו אצל יהודים בארצות גולה שונות . בנוסף על כך , משקיהן של כמה מארצות ערב נזקקו , בזמן הנכון , לכוח אדם משכיל , מן הסוג שפלסטינים יכלו לספק . שני אלה יצרו דפוס התנהגות הממשיך להדריך שכבות רחבות של פלסטינים גם היום . יהודים מזרחים שהיגרו לצרפת נהנו ממערכת חינוך שהיתה נתונה בתנופה של התרחבות , וכן ממערכת תומכת של ארגזים קהילתיים ; על כך נוספה גם המגמה להמיר את המסחר , העיסוק העיקרי של דור ההורים , ואשר בתנאים הכלכליים של צפון אפריקה היווה יתרון , בעיסוקים אקדמיים שתאמו יותר את מגמות הפיתוח של המשק הצרפתי . באורח דומה , יהודים מזרח אירופיים , שסבלו בארצות מוצאם מהגבלות חמורות בתחום החינוך , ואשר הגיעו למערב במצב שתואר על ידי אחיהם הוותיקים שם , כפי שראינו בפרק , 5 במונחים דומים מאוד לאלה בהם תוארו המזרחים בישראל על ידי הוותיקים האשכנזים , נהנו מן העובדה שבמערב , ובעיקר בארצות הברית , נקלעו למשקים תעשייתיים מתפתחים ולמערכות חינוך שהלכו והתרחבו במהירות ; נוסף על כך נהנו גם מן החופש להקים ארגונים קהילתיים חזקים , שסיפקו להם תמיכה ועידוד . לא כך היה בישראל . המפלגות הציוניות של תקופת היישוב , שהפכו ב 1948 למימסד מדינתי , לא הנהיגו משטר חברתי פתוח , בו כל קבוצה יכולה לפעול לפי נטיותיה , תוך שימוש במערכות המדינה לקידום ולשיפור מצבה . המימסד הוותיק לא נפתח אל הקבוצות החדשות , ודבק בשאיפתו להקים חברה בדמותו הוא . בניגוד לארצות המערב , שקיבלו אליהן את המהגרים היהודים בעיצומה של התפתחות תעשייתית , שהיתה מעוגנת בשליטה על משאבי טבע ואנוש גדולים , כולל אלה של מושבותיהן בעולם השלישי , משאבי הפיתוח של ישראל באו מן החוץ . השליטה על משאבים אלה , בתוך הארץ , היתה בידי המימסד המדינתי —והוא חילקם לפי הגדרת האינטרסים העצמית שלו . כל עוד שלטה מגמת הפיתוח החקלאי , היו

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר