|
|
עמוד:213
ביטוי אחד של הצלחת הפרולטריזציה של המזרחים . מי שרוצה להבין את מה שמתרחש בבתי הספר בשכונות ובעיירות הפיתוח , ילמד מהשוואתם עם בתי הספר בפרברי הפועלים ברחבי העולם , יותר משילמד מהשוואת היכולת האינטלקטואלית של מזרחים לזו של אשכנזים . אותו הדבר אמור גם לגבי השוואה עם קבוצות מהגרים בארצות המערב : מחקר שבדק את הצלחתם היחסית של מהגרים לארצות הברית , קנדה וישראל , מצא כי בישראל נודע לארץ המוצא משקל רב בהרבה מזה שנודע לו בארצות הברית ובקנדה ( בויד , פדרמן ומטרס , ;( 1980 וזאת , ללא ספק , משום שבישראל השיוך לקבוצת מוצא ( אסיה / אפריקה ואירופה / אמריקה ) הוא אמת מידה מהימנה לשיוך מעמדי , יותר מאשר בארצות הברית ובקנדה . " הצלחת" הפרולטריזציה של המזרחים גדולה עד כדי כך , "שהקשר בין הרמה הסוציו אקונומית לבין ההישגים ( הבנת הנקרא ) בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל הוא מן הגבוהים ביותר" בין 15 מדינות שנכללו במחקר אודות הבנת הנקרא ( ר' באשי , קאהן ודיוויס , ;( 484 : 1981 ובמלים אחרות : אצל יהודים בישראל , מי שיודע את מוצא התלמיד או התלמידה יכול לנחש במידה גבוהה של סבירות מה יהיו הישגיהם בהבנת הנקרא , דבר זה נכון פחות ברוב 15 הארצות שנכללו במחקר ; והוא נכון פחות אף לגבי ערבים בתוך ישראל ( שם - . שם . ( סיפורה של מערכת החינוך הישראלית הוא סיפור של החלטות קבוצתיות שנתקבלו בנסיבות היסטוריות נתונות ; דהיינו , לא מדובר כאן בתהליכים שהיו תוצאה של יד המקרה , בנוסח "הם היו חסרי השכלה , ונקלעו למערכת תעשייתית מודרנית , " וגם לא בתהליכים שהיה להם כיוון התפתחות אפשרי אחד ויחיד , אלא בתהליכים שכיוונם הכללי נקבע על ידי קבוצות מאורגנות , אשר פעלו לפי מיטב הבנתן את האינטרס הקבוצתי שלהן במצב ההיסטורי הנתון . כך , למשל , ההחלטה של ראשי מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ש"לא צריך להכניס שינויים כלשהם" בתכנית הלימודים מתקופת היישוב ; אי החלתו של חוק חינוך חובה במחנות העולים , והחלתו החלקית במעברות , בחלק מן הכפרים הערבים , ועל חלק גדול מן הילדות הערביות ; ההחלטה לשמור על ההפרדה מתקופת היישוב בין תלמידים ערבים ויהודים י ההחלטה להכנע לנטייתם של מורות ומורים ותיקים שלא ללמד במעברות ובישובים החדשים ו ההימנעות מטיפוח תכנים שעשויים היו להקל על ילדי העולים החדשים מארצות ערב —כגון הכללת השפה הערבית , או הכללת הספרות וההיסטוריה של קהילות אלה ; וכיו"ב . ומנגד—התפרקותם של היהודים המזרחים מן המסגרות הקהילתיות שלהם ; כשלונן המתמשך של התארגנויות מזרחיות ; ומאוחר יותר , נכונותם של עסקנים פוליטיים מזרחים
|
|