|
|
עמוד:202
שמדובר כאן בבחינות המושפעות פחות ממידת הבטחון העצמי , שכן ניתן להתכונן אליהן ( ספר , . ( 588 : 1986 צריך לציין בהקשר זה כי ההבדלים הבין מיניים בתוצאות מבדקי n 1 Q דומים אצל כל תת הקבוצות בהן דנו בספר זה : אשכנזים , מזרחים וערבים . ליבליך אף ביקשה לבדוק את ההשפעה היחסית של מוצא , מעמד חברתי כלכלי ומין על תוצאות המבדקים , ומצאה כי השיוך המיני הוא הגורם בעל ההשפעה הקטנה ביותר ; דהיינו , הגורם בעל ההשפעה הרכה ביותר על הישגים במבדקי n pvp — 1 Q לראותם גם כמדד של הצלחה בעולם הלימודי —הוא המוצא ( אצל יהודים ; אצל הערבים זו ההשתייכות הדתית ;( הגורם השני בחשיבותו הוא המעמד החברתי כלכלי , ואילו ההשתייכות המינית היא שלישית בחשיבותה ( ליבליך , . ( 124 : 1985 במלים אחרות , ניתן לומר כי המוצא והמעמד הם הגורמים הקובעים את מיקומם הכללי של אשכנזים , מזרחים וערבים במערכת החינוך הישראלית ; ובתוך כל קבוצה וקבוצה , ההשתייכות המינית גורמת להבדלים פנימיים , לטובת הבנים של הקבוצה . לסיכום —כאשר מצביעים על השוויון המספרי בין נשים וגברים באוניברסיטאות של ישראל , מן הראוי לזכור כי הנשים בהן מדובר מייצגות רק חלק מן הנשים בישראל . ומן הראוי לזכור גם , כי המיסלול המינני המאפיין את מערכת החינוך הישראלית לכל אורכה , מוביל את הסטודנטיות הישראליות למגוון מוגדר ביותר של מקצועות . " כדאי שיהיה לו מקצוע ביז ' * כשם שתעודת בגרות ולימודים גבוהים הפכו בקרב המעמד הבינוני האשכנזי לנורמה , שרבים מצליחים להגשימה , כך הפך החינוך המקצועי ל"דרך חיים" בשכונות וביישובים המזרחיים . ההתרחבות המשקית שלאחר מלחמת ששת הימים , ובייחוד הגידול בצבא , בתעשיית הבטחון ובשירותים הציבוריים , פתחו הזדמנויות חדשות למזרחים רבים , בעיקר בתפקידים טכניים , בתפקידי מינהלה ובדרגים הנמוכים והבינוניים של הפקידות . בעיירות הפיתוח , מדיניות ה"רווחה" יצרה אפשרויות תעסוקה חדשות ברשויות המקומיות , אפשרויות שהתרחבו עוד יותר עם פרוייקט "שיקום השכונות . " בערים הגדולות התרחבה שכבת בעלי העסקים העצמאיים ו העלייה ברמת החיים של המעמד הבינוני והגבוה פתחה הזדמנויות חדשות לעסקים בשירותים ובמסחר—מסעדות , בוטיקים ,
|
|