|
|
עמוד:160
והמבוססים לומדים בבתי הספר של הכנסיות , ובני דלת העם והנבערים לומדים בבתי ספר ממשלתיים . " גם בעיית המחסור במורים מוסמכים היתה רחוקה מפתרון : ... " סמינר המורים הערבים ( בחיפה ) ממשיך להוציא מבין כתליו מורים צעירים ומוסמכים , אבל 53 % מכלל המורים בבית הספר הערבי אינם מוסמכים עדיין . " ... כל זה גרם לרמה ירודה של הישגים : אחוז המצליחים בבחינות הבגרות לא עלה על , 2096 שיעור נמוך ביותר ; אלא שמנצור ראה בו דווקא הישג מה , שכן בשנים קודמות הגיע שיעור המצליחים ל 10 % > בלבד ( שם : שם . ( ממשלת ישראל , אשר בתחילת שנות הששים , כשניצבה מול נתונים דומים לגבי מזרחים , נזעקה ופתחה בסדרת פעולות אותה סקרנו בפרקים הקודמים , לא היתה מוטרדת במיוחד . האדישות נבעה משני גורמים . הראשון הוא ההגדרה הלאומית של תפקידי המדינה בישראל : המדינה מוגדרת כמדינתו של העם היהודי , והאליטה הפוליטית רואה את עצמה כמי שנועדה לעשות שימוש בכלי המדינה כדי לקדם את ענייניהם של היהודים , בראש ובראשונה . למיעוט הלא יהודי העניקה המדינה מעמד שווה מבחינת זכויותיו האזרחיות הפורמאליות , אך היא לא התאמצה לעשות להשגת שוויון ממשי . הגורם השני קשור לאופן השתלבותם של הערבים בחיי הכלכלה בישראל . המועסקים הערבים עבדו באותה תקופה — חלקם הגדול עושים זאת עד היום —במקצועות ובענפים שלא דרשו הכשרה השכלתית משמעותית ; למדינה לא היתה סיבה דוחקת להשקיע בשיפור כישוריהם , שכן הם השתלבו ממילא בפיתוח הכלכלי של המדינה , ללא כל השקעה מצידה . יתרה מזאת —תכניות הפיתוח המדינתיות , אשר ייעדו , כפי שראינו , תפקיד מרכזי לעולים המזרחים , לא ייעדו תפקיד מיוחד וחדש כלשהו לערבים . העובדים הערבים השתלבו במשק באותן גומחות ופרצות הנפתחות תמיד בעקבות פיתוח כלכלי , אף מבלי שתהיינה חלק מפורש של התכנון המקורי —עבודות שירותים ועבודות כפיים בתעשייה ובחקלאות . בהעדר ייעוד כלכלי מתוכנן ומוגדר , לא מצא גם משרד החינוך מקום לפיתוח מסגרות לימודיות חדשות לערבים . מערכת החינוך שהיתה קיימת הספיקה , כמות שהיא , ל"הכשרת" העובדים השכירים הערבים לאותן עבודות בהן מצאו את פרנסתם ביישובים היהודיים . הערבים הפלסטינים בישראל , לא זו בלבד שלא נכללו בתכניות פיתוח כלל ארציות , אלא שהם גם לא זכו לתכניות פיתוח המיועדות במפורש להם , או לאיזורי המגורים שלהם . העדרן של תכנית שכאלה נבע , בין השאר , מן הרצון למנוע התהוות של תשתית כלכלית ערבית עצמאית
|
|