|
|
עמוד:139
פוק ששי הרפורמה : להוצ » א את התבן מן הבר הכרזתם של התלמידים המזרחים כ"טעוני טיפוח" שאינם מסוגלים לעמוד בדרישות של תכנית הלימודים הרגילה . זו של ילדי הוותיקים , ופתיחתם של בתי הספר המקצועיים , שאמורים היו לקלוט את בוגרי בתי הספר היסודיים ל"טעוני טיפוח , " לוותה זמן לא רב לאחר מכן בצעד נוסף , שנועד לשפר את החינוך התיכון של אותם תלמידים ותלמידות המתחנכים לנטילת תפקידי ניהול בחברה : הרפורמה . עיקרה של הרפורמה היה מעבר ממערכת שבה בית ספר יסודי בן 8 כיתות ובית ספר תיכון בן 4 כיתות , למערכת שבה בית ספר יסודי בן 6 כיתות , חטיבת ביניים בת 3 כיתות וחטיבה עליונה בת 3 כיתות . התוצר היה הקדמת הכניסה לחינוך התיכון בשנתיים , מגיל 14 לגיל . 12 חסידי הרפורמה טענו כי בדרך זו אפשר יהיה להתחיל במתן השכלה רצינית , ההולמת את צרכי התיפקוד בעולם מתוחכם , בגיל צעיר יותר . למעשה , הרפורמה קירבה את בית הספר התיכון הישראלי לדגם של הגימנסיה האירופית הקלאסית , ששירתה את בני ובנות המעמד הבינוני והגבוה , המיועדים לתפקידים בכירים ; הגימנסיה האירופית קלטה את תלמידיה בגיל צעיר , בעוד שבני ובנות הפועלים למדו בנפרד , ולמשך מספר שנים מוגבל מראש , במסגרת בית ספר "עממי . " הרפורמה בישראל נערכה לפי הדגם של מספר מדינות מערביות , ובראשן ארצות הברית , שאימצה אותה לאחר מלחמת העולם הראשונה , ושוודיה , שעשתה זאת לאחר מלחמת העולם השניה ( לוי , . ( 12-9 : 1987 בארצות הברית נעשה המעבר ממבנה של 4 + 8 למבנה של 3 + 3 + 6 במטרה להעלות את רמת בוגרי בתי הספר התיכוניים . בשוודיה היה מדובר במיזוג של מסלולים נפרדים , האחד גימנזיסטי למעמדות הגבוהים , והשני "עממי" למעמד הפועלים ( שם : שם . ( בשני המקרים היה החידוש בהקמתה של חטיבת ביניים אשר , מצד אחד , מאפשרת להתחיל בחינוך תיכון של אלה
|
|