פרק חמישי אידיאולוגית הטיפוח

עמוד:136

שלהם נמוכים , וכאשר מוריהם משדרים להם זאת יום יום , שעה שעה , אינם מגיבים בדרך בה מגיבים ילדים שעתידם נראה פתוח לפניהם . שהרי גירוי איננו רק משחק קוביות , אלא גם תפיסה מעשית מציאותית של העולם בו שרויים ההורים , ושל הדרכים המובילות ממנו הלאה . תפיסה זו , שאכן אינה כלולה במבדקי האינטליגנציה המקובלים , ייתכן והיא היוצרת את אי האמון , את החשד , את ההסתייגות מן הפתרונות המקובלים , וזה אשר מתפרש כ"אינטליגנציה חבולה . " פרנקנשטיין לא הביא בחשבון את האפשרות שערכיה של החברה הקפיטאליסטית אינם , בסופו של דבר , כה מורכבים , וכי הם בעצם משותפים לכל האנשים בחברה — אלא שחלק מהם יודעים כי אין להם סיכויים להגשימם , ועל כן פועלים בדרכים שונות מאלה של בני המעמד הבינוני . כמו גיבורי הספר פינתו של טאלי , שסרבו להיענות להצעות עבודה עלובות לא משום שלא "האמינו בערך העבודה , " ולא משום שהתקשו להפריד ריגושים מהגיון , אלא משום שידעו שהעבודה המוצעת להם , שלא כמו העבודות המוצעות לבני גילם בני המעמד הבינוני , לא תספק להם עתיד בטוח ( ליבו , . ( 1967 בית הספר הוא חלק מן המארג המעמדי , והוא נתפס כך , בבירור , על ידי כל הנוגעים בדבר . הורים , ילדים , מורים ומורות מחשבים את סיכויי ההשכלה בדיוק כפי שהם מחשבים את סיכוייהם בעבודה , בבריאות ובשיכון . בית ספר טיפוסי של "טעוני טיפוח" בארץ הוא בית ספר בו כל שלושת הגורמים חישבו ומצאו , עוד לפני תחילת היום הראשון ללימודים , שסיכויי התלמידים והתלמידות בו נמוכים . ייתכן , על כן , כי מה שדרוש הוא לא "שיקום" החשיבה , אשר אולי איננה חבולה כלל , אלא היא משקפת התייחסות מציאותית לעולם זר שהחדירה אליו קשה לא מבחינה אינטלקטואלית , אלא מבחינה מעשית . ייתכן ואין צורך בשיטת הוראה מיוחדת כלשהי , אלא בבית ספר המשדר לכל כי "כאן הסיכויים טובים ; " בית ספר שמוריו אינם מורים מיוחדים , אלא רק מורים המאמינים בעצמם , מורים המזדהים , אישית וקבוצתית , עם התלמידים ועם הוריהם , והפועלים ביחד עם ההורים . וצריך , כמובן , הורים מאורגנים הפועלים לשינוי בית הספר כחלק ממאמץ כולל לשינוי מצבם . פרנקנשטיין , כמו רבים מאנשי החינוך בארץ , השקיע מאמצים כה רבים לחדור לנבכי עולם החשיבה של המזרחים — ולפני , 1948 הערבים —עד שלא הבחין בכך שילדים רומים בכל לאלה שהוגדרו כאן כ"טעוני טיפוח , " ואשר היגרו מארצותיהן בעלות "התרבות הפרימיטיבית" לארצות אחרות , ולא לישראל , הצליחו . ילדים יהודים מארצות ערב שהיגרו לארצות המערב הצליחו בלימודיהם בשיעורים גבוהים לאין ערוך מאלה שהגיעו לכאן ( ר'

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר