פרק חמישי אידיאולוגית הטיפוח

עמוד:123

תפיסת האינטליגנציה אצל פונקנשטיין אחת הבעיות המרכזיות בדיון במושג "האינטליגנציה החבולה , " זו שבעטייה צריך להעניק לילדים ולילדות המזרחים חינוך "משקם , " היא שלפרנקנשטיין אין כל הגדרה ברורה של אינטליגנציה . למעשה , הגישה שלו בעניין זה היא דו משמעית . מצד אחד , הוא נקט עמדה מסוייגת ביותר לגבי הגדרתה הפסיכומטרית של האינטליגנציה , זו המבוססת על מבדקי n . 1 Q כך , לדוגמא , בהתבססו על האבחנה של יונג בין "טיפוסים" אנושיים לפי דרך התיפקוד הבולטת אצלם ( אבחנה בין טיפוסים רציונאליים , שאצלם מודגשת החשיבה או ההרגשה , ובין טיפוסים אי רציונאליים , שאצלם מודגשת התחושה או האינטואיציה , ( טען פרנקנשטיין כי "במבחנים המקובלים היום 'מיוצגים' תיפקודי ההרגשה והאינטואיציה פחות מתיפקודי החשיבה והתחושה , אף על פי שלא הוכח עדיין כי שני התיפקודים הראשונים אינם מאפשרים התנהגות אינטליגנטית במידה שמאפשרים אותה האחרים . כמו כן אנו מוצאים במערכות מבחנים רבות 'העדפה' מסויימת של הטיפוס האכסטראברטי . בהדגשות החד צדדיות הללו מתבטאת הדעה הקדומה של התרבות המערבית , המעלה על נס את היכולת לפתור תפקידים ' טכניים ... ' בדרך בלתי פרסונאלית ולהסתגל לדרישות הקולקטיביות" ( פרנקנשטיין , . ( 80 : 1957 על יסוד זה העלה פרנקנשטיין שאלות באשר ליכולתם של המבדקים להעריך נכונה אינטליגנציה של טיפוסים יונגיאניים שונים , וכן לגבי הדרך בה יש להעריך את ממצאי המבדקים . פרנקנשטיין גם טען כי מבדקי /(? -, 7 אינם יכולים לשמש אינדיקטור מוחלט לאינטליגנציה ; לדבריו , גם מי שה 19 שלו נמוך יכול להתגלות כבעל אינטליגנציה רגילה — אלא שהוא סובל מפיגור משני [ מושג נוסף המקביל ל"מחוצך ול"עזוב ; " ש . ס . [ . כאשר בא פרנקנשטיין להציג דרך משלו לטפל בילדים "טעוני טיפוח" —שיטת "שיקום האינטליגנציה" בה נדון בהמשך —הקדים וקבע כי מבחני ה 1 < 3 אינם מסוגלים לשמש מדד להצלחת שיטתו : "לעולם , " אמר , "לא נוכל להוכיח את שיקום האינטליגנציה החבולה בעזרת 'טכניקות' כמותיות . הצלחת השיקום מתבטאת באיכות החשיבה והלמידה , ולאוו דווקא במספר התשובות 'הנכונות ... ' מבחן אינטליגנציה רגיל אינו מסוגל להעריך תכונות אלה במשמעותן האפליקטיבית . נוסף על כך : ניתן לראות ולאבחן אותם רק בתום תקופה הנמשכת שנים לא מעטות ולא בתום תקופת הלימוד " ... ( פרנקנשטיין , . ( 14- 1 3 : 1981 פרנקנשטיין לא רק הדגיש את מוגבלותם של המבדקים , אלא אף יצא בחריפות נגד הפירוש הקיצוני שלהם , זה של ארתור ג'נסן מארצות הברית ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר