|
|
עמוד:120
( באופן בלתי פרסונאלי ) הוא אשר מגביר בדידותו ... ילד זה יקשה עליו להתנסות ב'אניות " ... ' ( פרנקנשטיין , . ( 86-85 : 1957 יוצא , אם כן , כי הילדים הבורגנים ניצלים מעזובה הודות לעוזרת ולמטפלת . הודות להן הם צפויים , לכל היותר , לנברוזה—שבה אפשר לטפל , כידוע , באופן אינדיבידואלי , בסיועו של הפסיכיאטר , המתגורר , למרבה הנוחות , באותה שכונה עצמה . לעומת זאת , הסבתא , הדודה או השכנה של הילדים העניים , אין בכוחן להציל מגורל של עזובה , כי מעורבותן היא "בלתי פרסונאלית . " אם ענייה , הנאלצת לעבוד למחייתה כעוזרת או כמטפלת בבית בורגני , משמשת שם כ"גירוי" וכ"זרז" עבור ילדי הבית שהוזנחו על ידי הוריהם . שם , היחס הבלתי פרסונאלי שלה איננו מפריע להתפתחות האינטלקטואלית של הילדים . ואולם עם שובה הביתה , לפנות ערב , היא הופכת לאם פרימיטיבית , שאינה מסוגלת לתרום כהוא זה לחיזוק האני של ילדיה . בשנות החמישים המוקדמות החליף פרנקנשטיין את מושג ה"עזובה" במושג ה "חיצון" ( אכסטרנאליזציה . ( המועמדים לתואר החדש דמו בכל לבעלי התואר הישן —העניים בפרט , והנוער המזרחי בכלל . אמנם , מאוחר יותר ניסה פרנקנשטיין להרחיב את ניתוחו והחל מדבר על "החיצון של האדם בעידן הטכנולוגי" ( פרנקנשטיין , 1983 : פרק . ( 6 ואולם גם אז חזר וקבע כי הפגיעה העיקרית של החיצון , זו הנוגעת למבנה האני ולאינטליגנציה , היא בבני המעמד הנמוך ( שם . ( 145 : ביסוד המושג חיצון עומדת ההנחה בדבר קיומו אצל כל פרט של ניגוד בין האני ללא אני , כאשר האני מתייחס אל הלא אני , אל האירועים והתהליכים בעולם הסובב , לא רק כקולט וכמגיב , אלא גם כ"מרכז העיבוד הפעיל וההתייחסות הפעילה" ( פרנקנשטיין , . ( 13 : 1957 האני מתפתח מתוך קליטה ועיבוד —הפנמה —של הלא אני , ותוך כדי כך הופך להיות גורם בעל יכולת פעולה עצמאית . "קוטביות והדדיות של האני והלא אני ... הם סימני ההיכר של ההתנהגות האנושית הנורמאלית . פירושה של נורמאליות שהניגוד בין החיצוני והפנימי ... חוזר ומתבטל תמיד : האדם , כל אדם בדרכו הוא , נאלץ לחזור וליצור את הפנימיות שלו . זהו תהליך הלמידה" ( שם : שם ; הדגשה במקור . ( בניגוד להתפתחות הנורמאלית של האני , החיצון הוא תוצר של חוסר הפנמה של הסביבה ושל הבלתי מודע ( שם . ( 16 : "במקום המבנה הקוטבי של המציאות בחוויות האדם , דהיינו במקום ההתייחסות ההדדית שבין האני לבין הלא אני , מופיעה ההיקבעות הבלעדית של האירועים ע"י גורמי העולם החיצוני . מה שמכונה — בהתפתחות הנורמאלית של האני—התחום הפנימי ,
|
|