פרק רביעי מ"שוויון פורמאלי" למדיניות חינוך מעמדית

עמוד:99

ב 1965 ל 50 , 000 בשנת . 1970 ב 1970 היוו תלמידי בתי ספר אלה כ 40 % מכלל תלמידי בתי הספר התיכוניים היהודיים ( שנתון הממשלה תשל"א . ( 162 : התכנית עודדה את הקמתם של בתי הספר החדשים באזורים בהם מתגוררים מזרחים , ובעיקר בערי הפיתוח . התהליך התרחש הן בבתי הספר של הזרם הממלכתי והן באלה של הממלכתי דתי . המרכז לחינוך דתי במשרד החינוך חזה ב 1965 כי לנוכח הגידול במספר התלמידים —תוצאה של "עיסקת " 1953 —יהיה צורך בגידול המערכת התיכונית , ובעיקר של זו המקצועית . עורכי התחזית ציינו כי קיים מחסור בבתי ספר מקצועיים דתיים , וכי "מן הראוי שהם יהוו 40 % מן המערכת" התיכונית הדתית . לצורך כך קראה התכנית "לשלש את מוסדות החינוך המקצועי הדתי" ( המרכז לחינוך דתי , תשכ"ה . ( עד מהרה היתה ישראל לארץ בעלת אחד השיעורים הגבוהים בעולם של תלמידי תיכון הלומדים בבתי ספר מקצועיים — וזאת בשעה שבעולם בכללותו החלה ירידה בשיעור התלמידים בחינוך המקצועי . לאחר כמה עשורים של צמיחה , שתחילתה באירופה והמשכה , בשנות החמישים והששים , בארצות העולם השלישי שהשתחררו , ירד בשנות השבעים שיעור הלומדים בבתי ספר מקצועיים , מכרבע לכשמינית מכלל תלמידי התיכון . רק בארצות הגוש המזרחי לשעבר , בישראל ובארצות ספורות אחרות נותרו השיעורים גבוהים : כ 50 אחוז ( בנאבות , . ( 68 : 1983 הירידה נבעה , ככל הנראה , משינוי אידיאולוגי בכיוון של חינוך המבטיח מידה גדולה יותר של שוויון לצעירים בני כל המעמדות , תוך הפיכתם לאזרחים בעלי כישורים רבים ומגוונים — במקום שיהיו אנשי מקצוע המוכשרים לבצע עבודה מקצועית מוגדרת בלבד ( שם . ( 74-73 : מעניין להשוות בהקשר זה את ההתפתחות בישראל עם זו שחלה במצרים — אחת הארצות הנוספות שיצאו מן הכלל העולמי של ירידה בחינוך המקצועי . במצרים החליטו השלטונות לנקוט מדיניות זהה לזו הישראלית , ובאותה תקופה . ישראלי שכתב על כך ציין את פיתוח החינוך המקצועי במצרים ואת "צמצום החינוך התיכון העיוני למיעוט בקרב התלמידים , " כ"הישג החשוב ביותר ... בתחום החינוך העל יסודי ואולי בתחום החינוך בכלל בעשור האחרון" ( וינטר , . ( 10 : 1981 כמו בישראל , גם במצרים לא בא החינוך המקצועי לקדם , כפי שכמה מחסידיו טוענים , את איכות כוח העבודה , אלא כדי להוות מסגרת "הולמת" למי שאינו מיועד למעמד הבינוני או הגבוה , וכדי למנוע טיפוח "ציפיות שלא תמומשנה לעבודות צוארון לבן" ( שם : שם . ( לחינוך המקצועי מופנים במצרים , כמו בישראל , התלמידים החלשים . אלא שבמצרים , שלא כמו בישראל , קימת ככל הנראה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר