|
|
עמוד:81
בקרב עובדי שירות המדינה בשנות החמישים נע בין 85 % ל . 80 ' 70 שיעורם במשרדים שניהלו את תנופת הפיתוח החדשה , כמו גם את החינוך והבטחון , היה גבוה עוד יותר 90 . 5 % — במשרד המסחר והתעשייה , 89 . 7 % במשרד החוץ , 89 . 9 % במשרד הבטחון , 89 . 1 % במשרד החינוך והתרבות ( סבירסקי , . ( 47 : 1981 ותיקים היו גם אלה שזכו למימון או לעבודות או לרשיונות ייבוא וייצוא מן הממשלה —בחקלאות , בבניין , בתעשיית הטקסטיל , היהלומים והמתכת ( שם : פרק . ( 2 "עלייתם הכלכלית של קבוצות שונות במעמד הבינוני — בראש ובראשונה אלה שהיו מעורבים בייבוא , מסחר , אספקה , קבלנים בעבודות ציבוריות , קבלני בניין , תעשיינים מקומיים , משקיעים , יזמים והמתחזים ביזמים —עלייה זו נבעה מהמדינה" ( רוזנפלד וכרמי , . ( 59 : 1979 צמיחתן של שכבת עובדי מרינה ושל שכבת אנשי עסקים הנהנים ממימון ממשלתי , צמיחה שהיתה מלווה , עבור שתי הקבוצות , כאחד , בהתבססות כלכלית , הובילה להתקרבות הדרגתית בין שתי קבוצות אשר עד לקום המדינה נמנו על מחנות נפרדים . מחד גיסא , אנשי המנגנון המדינתי , ההסתדרותי והמפלגתי — אנשים שברובם באו מקרב תנועת הפועלים של תקופת היישוב ; ומאידך גיסא , קבוצות מתוך המעמד הבינוני —קבלנים , סוחרים , תעשיינים , שנמנו על "המחנה האזרחי" או על הימין . שתי הקבוצות התחברו אט אט , "והפכו , הודות למדיניות הממשלתית ולאמצעיה , למעמד בינוני חדש ואחר כך לבורגנות של מדינת ישראל" ( רוזנפלד וכרמי , . ( 43 : 1979 התחברות זו התבטאה עד מהרה בטשטוש גבולות בין מנגנון המדינה ובין עולם העסקים הפרטי , כאשר פקידים בכירים נחטפים על ידי מעסיקים פרטיים , המבקשים לנצל , תמורת שכר גבוה מזה הממשלתי , את קשרי הפקידים בתוך המימסד המדינתי , וכאשר הפקידות הבכירה , מצידה , מצליחה להשיג לעצמה הטבות חריגות , כדי להתמודד עס "הפיתויים" של השוק הפרטי > שם . ( 62 : הבורגנות החדשה פיתחה לעצמה עד מהרה אידיאולוגיה שנתנה ביסוס וצידוק למעמדה : "זיהוי ההיסטוריה האישית של הצלחתם עם מהלך ההתקדמות החברתית הכללית והמכניזמים שפותחו במסגרת המדיניות הממשלתית להשגת מטרות אישיות וחומריות , איפשרו לכלל המשתייכים למעמד הבינוני יציר המדינה לראות עצמם פשוט כבכיריס , צמרת , ובלכסיקון הסוציולוגי , 'עילית " ... ' ( שם ; 66 : הדגשות במקור . ( לא רק אידיאולוגיה של עילית התפתחה , אלא גם אורח חיים . בשנים הראשונות היה לכך ביטוי מועט , הן בגלל מורשת הצניעות של תקופת היישוב , והן בגלל רמת החיים הכללית הנמוכה בארץ באותה תקופה .
|
|