|
|
עמוד:42
מתמדת ( מ 25 . 9 % ב 1948 ל 19 . 1 % ב ( 1953 ( קיל , . ( 50 : 1977 בשנים 1965-1960 קלטו בתי הספר הממלכתיים דתיים 51 % מכלל הגידול הטבעי של מערכת החינוך היסודי , ובשנים 62 % — 1968-1962 מכלל הגידול הטבעי ( קיל , . ( 205-197-. 1969 בשנת 1968 מנה הזרם הממ"ד 28 . 8 % מכלל התלמידים והתלמידות היהודים בישראל ( שם : שם . ( יש לציין בהקשר זה כי "עיסקת " 1953 העניקה , ככל הנראה , למפד"ל " חזקה טבעית" על כל העולים המוגדרים כיוצאי חברות מסורתיות , ובייחוד על אלה מארצות העולם השלישי . עד ל , 1990 לדוגמא , נשלחו תלמידים עולים מאתיופיה באופן אוטומאטי למוסדות חינוך ממלכתיים דתיים . רק אז הוחלט להעניק להורים יוצאי אתיופיה את הזכות לבחור בין הזרם הממלכתי הכללי לבין זה הדתי ( האיץ , . ( 12 . 2 . 90 החינוך הממלכתי דתי הפך , אם כן , כדברי אחד מראשיו , ל"נושא העיקרי בעול קליטתם של בני עדות המזרח" ( קיל , . ( 51 : 1977 רק לאחר מעשה גילו עסקני הזרם כי בצד הסוכריה הפוליטית יש גם גלולה מרה ; וכדברי קיל עצמו . "ברם , במקום שאתה מוצא מקור גדולתו של החמ"ד , שם אתה מוצא גם חולשתו . רבים מבני עדות אלה נמנים עם השכבות הפחות מבוססות במדינה " ... ( שם : . ( 51 ואכן , מאוחר יותר , כאשר החברה הישראלית עברה תהליכים של התברגנות , ביקשו ראשי החינוך הממלכתי דתי בכל מאודם להיפרד מעל אותם ילדים עליהם נלחמו בשנות החמישים בחרוף נפש . אך לכך נחזור בהמשך . על ילדי וילדות הערבים לא היתה תחרות בין הזרמים , שכן , כאמור , הם למדו בנפרד מבני גילם היהודים . אין זאת אומרת שהמפלגות הניחו לתלמידים הערבים לנפשם , אלא שכאן היה המאבק ביניהן שונה : הוא נסוב על השליטה ברשויות המקומיות , ודרכן , על מינויי המורים — משרה רבת חשיבות בשוק העבודה הערבי המדולל . מפא"י זכתה כאן ברוב הקופה , וללא מאמץ כמו זה שהשקיעה במיגזר היהודי , הודות לשליטתה הכמעט מלאה במנגנון הממשל הצבאי , שהיה מעורב בכל הדרגים של ניהול מערכת החינוך הערבית . התבססות המבנה הארגוני החדש הפיכתו של "משרד החינוך" היישובי למשרד החינוך של המדינה היתה מלווה בגידול ניכר במנגנון שלו , הן בפקידות והן בכוח ההוראה . את מקומו של ועד החינוך הקטן והאינטימי של תקופת היישוב תפס עתה בהדרגה מנגנון ביורוקראטי מורכב ומסועף .
|
|