פרק שני השתלטות מערכת החינוך היישובית

עמוד:35

הקבוצות החדשות . יתרה מזאת : השליטים החדשים ביקשו לראות את מדינת הלאום שלהם במתכונת מדינות הלאום האירופיות , ולהשחיתה על ערכים תרבותיים , כלכליים ופוליטיים מערביים . ברוח התקופה , היתה תפיסה זו מבוססת על ההנחה כי בסדר חברתי שכזה , כל מי שאינו אירופי חייב לעבור תהליך של אירופיזציה לפני שיוכל להיות שותף מלא בזכות עצמו . יתרה מזאת.- בראש המנגנון המדינתי החדש עמדו אנשי תנועת העבודה , שהגיעו למעמדם לאחר מאבק עיקש , ארוך ומתמשך עם פלגים ציוניים אחרים , ועתה הם לא היו נכונים לשיתוף ולהתחלקות בשלטון —לא עם יריביהם מתקופת היישוב " ) בלי חרות ומק"י , " קבעה סיסמתו של בן גוריון , ( ובוודאי שלא עם המיעוט הערבי או עם העולים המזרחים שזה מקרוב באו . כל אלה גרמו לכך שהמנגנון המדינתי החדש , מרגע שביסס את ריבונותו , ישאף להנהיג את מטרותיו ואת ערכיו תוך התעקשות על מידה גבוהה של בלעדיות . דבר שני , אנשי הזרמים השונים של תקופת היישוב , אשר תחת שלטון המנדט נאבקו זה בזה , הפכו עכשיו לשליטים על מנגנון מדינה משל עצמם . מעמד שלטוני זה — בין אם בשורות הקואליציה ובין אם בשורות האופוזיציה — הוליד אט אט תחושה של קירבה ושל זהות אינטרסים בין הזרמים , אם לא כלפי פנים אזי כלפי חוץ : כלפי המיעוט הערבי , שנתפס בעיני כולם כעויין , וגם כלפי היהודים המזרחים , שנתפסו בעיני כולם כשונים וכזרים מבחינה תרבותית . לצד המריבות הפנימיות המתמשכות הופיעה עתה עמדה משותפת של "אחריות ממלכתית" כלפי חוץ , שהתבטאה , למשל , בשלילה כוללת של התארגנות על רקע עדתי או לאומי . בן גוריון ובגין , שהמשיכו להתנצח בינם לבין עצמם כתמול שלשום , מיהרו להגיב בשלילה ובו זמנית על כל התארגנות חדשה , כגון זו של רשימות מזרחיות בבחירות לרשויות המקומיות , כאילו היו מתואמים ביניהם . דבר שלישי , יהודי המזרח הגיעו לארץ , במקרים רבים , במסגרת מבצעי פינוי בהולים , ולרוב גם חשאיים , שלא קדמה להם הכנה מוקדמת וממושכת של חברי הקהילות עצמן , כגון משלוח "חלוץ" שיכין את התשתית המוסדית לקליטת עולים — כולל בתי ספר . המנגנון המדינתי החדש , מצידו , התעלם מן העובדה שלעולים החדשים היו , בארצות מוצאם , מערכות חינוך משלהם . אנשי הממשל החדש הונחו , בדרך כלל , על ידי האמונה כי חלק גדול מן העולים באו לא , ^ כדברי בן גוריון , "ללא ידיעת אלפא ביתא , ללא סימן של חינוך יהודי או אנושי" ( בן גוריון , . ( 34 = 1964 אפילו המורים שבקרב העולים נתקבלו במידה גדולה של הסתייגות , כמי שאינם יהודיים מספיק , ובוודאי שלא ישראליים מספיק , כדי לייצג

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר