|
|
עמוד:33
פוק שני השתלטות מערכת החינוך היישובית ב , 1948 במלחמת בין היהודים והערבים בארץ ישראל , ניצחו היהודים , השיגו שליטה על חלק גדול משטח הארץ והקימו בו מדינה . הערבים הפלסטינים , שהפסידו במלחמה , נעקרו ברובם מן הארץ , כשעל העקורים נמנים כמעט כל בני המעמד השליט והבינוני ; בשטח ישראל נותר מיעוט פלסטיני , שרוב מניינו פלאחים ופועלים . בעת ובעונה אחת החלה להגיע לישראל עליה יהודית גדולה , ובתוכה יהודים רבים מארצות האיסלאם . בכמה מקרים , כמו זה של יהודי עיראק , הועתקו לישראל קהילות מזרחיות שלמות . שלוש הקבוצות אותן תיארנו , או חלקים ניכרים מתוכן , מצאו עצמן עתה תחת קורת גג מדינתית אחת . מה עלה בגורל שלוש המערכות שסקרנו בפרק הקודם ? עקרונית , יכולים היו הדברים להתפתח במספר כיוונים . האחד , המשך פעולה אוטונומי של כל אחת משלוש המערכות , במתכונת דומה , למשל , לזו בה פעלו מיעוטים לאומיים או דתיים בפולין בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה , או באימפריה העות'מאנית , כאשר כל מערכת מנהלת את עצמה , וכאשר משרד החינוך של המדינה משמש בעיקר כמסגרת פיקוח עליונה ; השנייה —מיזוג של שלוש המערכות ברמה של תכנית הלימודים הכללית , וכן במישור הפיקוח והתיקצוב , תוך שמירה על מסגרות לימוד נפרדות ועל תכנים מסויימים נפרדים , כדוגמת היחסים בין בתי הספר של הזרמים היהודיים השונים בתקופת היישוב ; השלישית —מיזוג מלא של שלוש המערכות , בכל הרמות —כיתות משותפות , תכנית לימודים משותפת , מורות ומורים משותפים , במתכונת דומה , לדוגמא , לזו הקיימת בארצות הברית באיזורי מגורים הטרוגניים . בפועל לא התפתחו הדברים באף אחד מן הכיוונים הללו . אחת המערכות בהן דנו , זו הציונית אירופית , השיגה ב 1948 שליטה בלעדית על המנגנון המדינתי החדש , בעוד ששתי האחרות הפסיקו לתפקד כמערכות עצמאיות .
|
|