|
|
עמוד:23
יסודיים , 11 , 500 בבתי ספר תיכוניים , 1 , 800 בבתי ספר מקצועיים , ו 1 , 250 בסמינרים למורים ( למ"ס , שנתון . ( 93-92 : 1949 / 50 החלוקה בין בנים ובנות בבתי הספר היסודיים של הוועד הלאומי היתה שווה —עם רוב קטן של בנות לאורך כל תקופת המנדט ( ממשלת פלסטינה , . ( 190 : 1946 החינוך היסודי היה כמעט אוניברסאלי : שיעור הביקור בבתי הספר עמד על 90 % > שם . ( 186 : מערכת החינוך הציונית אירופית כללה גם שני מוסדות אוניברסיטאיים : האוניברסיטה העברית בירושלים והטכניון בחיפה . בשנים של ערב מלחמת העולם השניה למדו באוניברסיטה העברית מעט למעלה מ 800 סטודנטים וסטודנטיות , ובטכניון — כ . 700 כאן ניכר הפרש בין גברים לנשים : כשני שלישים מתלמידי האוניברסיטה העברית היו גברים ( ממשלת פלסטינה , ;( 196 : 1946 יש לשער שייצוגן של הנשים היה נמוך עוד יותר בטכניון . בהתייחסי למערכת זו כאל מערכת "ציונית אירופית" ברצוני להדגיש לא רק את מקורותיה , אלא גם את קהל ההורים והתלמידים אליו כיוונה את עצמה . שכן המיעוט היהודי מזרחי בארץ ישראל לא נכלל במלואו בתוך המערכת , ולא היווה שותף שווה במסגרתה . שתי קבוצות שבלטו מבחינה זו היו הספרדים הוותיקים והעולים התימנים . באשר לספרדים , למרות שבתי הספר המודרניים הראשונים , אלה שהוקמו על ידי האגודות הפילנטרופיות האירופיות , פעלו בעיקר בקרבם , לא עלה בידם להפוך את ייצוגם הגבוה בין ההורים והתלמידים לקרש קפיצה להשתתפות בגופים המנהלים — אותו " משרד חינוך" שהוזכר לעיל . ייצוגם של הספרדים בקונגרסים הציוניים , שם ניתנה ההכרה לרשתות החינוך השונות —הכרה שבעקבותיה הגיעו התקציבים — היה דל . לאור העובדה שכל קבוצה ציונית התארגנה במסגרת זרם משל עצמה — במקום שהתנועה כולה תקים רשת כללית —מצאו עצמם הספרדים בשולי מערכת החינוך היישובית . "במבט ששים שנה אחורנית , " כתב אליהו אלישר ב , 1980 "אפשר לקבוע שבעניני חינוך כבעניני ציבור אחרים רבים ... גברה הדאגה קודם כל לאלה שהיו מיוצגים בקונגרסים הציוניים כבאסיפת הנבחרים ... במקום להקים רשת חינוך כללית אוטונומית על חשבון התורמים בתפוצות ומהכנסות הוועד הלאומי , החלה התרוצצות להקמת רשתות חינוך , כללית , דתית , עצמאית , מעמדית , קיבוצית , ועוד ... מבלי משים הפכו ילדי הספרדים הוותיקים והעולים הלא מאורגנים מבני עדות המזרח לנפגעים העיקריים מתהליך זה" ( אלישר , . ( 480-. 1980 התימנים , מצידם , הקימו מערכת חינוך משלהם , הן משום שחשו דחויים על ידי היישוב הישן וחלוצי המושבות , והן משום שביקשו לשמור על ערכי המסורת הלשונית והלימודית שלהם . למרות שמבחינה זו לא היו שונים
|
|