|
|
עמוד:17
פרק ראשון שלוש מעוכות חינוך שהיו " בית ספר ישראלי" הוא מושג מלאכותי , במידה רבה , שכן בפועל קיימים בישראל שלושה סוגים של בתי ספי : בית ספר של השכונות המבוססות , שרוב תלמידיו אשכנזים ; בית םפר של עיירות הפיתוח ושל השכונות ה"דרומיות" בערים הגדולות , שרוב תלמידיו מזרחים ; ובית הספר הערבי . מבט היסטורי רחב מאפשר למצוא את מקורותיהם של שלושת סוגי בתי הספר בשלוש מערכות חינוך אשר עד ל 1948 התקיימו בנפרד זו מזו , ואשר לולא אותה מלחמה והמרעה שקמה בעקבותיה , סביר שהיו ממשיכות כל אחת בקיומה העצמאי , מבלי שתבואנה לכלל מפגש . בשלוש מערכות אלו נעסוק בפרק הזה . הדעה הרווחת היא שחינוך מערבי מודרני , כזו ? האמור לאפיין את "בית הספר הישראלי , " הוא פרי התפתחות שחלה אצל יהודי אירופה , שבקרבם קמה התנועה הציונית . לסי דעה זו , הציונים האירופים הם אשר הביאו עמם את החינוך המודרני לארץ ישראל , והם אשר פתחו את שעריו בפני הקבוצות החדשות שבאו תחת שלטון המדינה ב 1948 —הערבים והיהודים שעלו מארצות ערב . למעשה , מערכת החינוך הישראלית איננה '' המצאה בלעדית" של קבוצה אחת מן הקבוצות המרכיבות כיום את החברה הישראלית . מערכת החינוך היא תוצר של איחוד מאולץ של שלוש מערכות חינוך שנולדו בהפרשי זמן קצרים ובנסיבות דומות למדי . שלושתן היו "מודרניות" באותו מובן , ושלושתן אף עלו על מסלול התפתחות דומה . אלא שההתפתחות של שתיים מהן נקטעה באיבה , והן מצאו עצמן , בתחומי מדינת ישראל , בשליטתה של השלישית . הכוונה למערכת החינוך של הציונים האירופים בתקופת היישוב ; למערכת החינוך שפותחה בקרב הערבים בארץ ישראל בסוף ימי האימפריה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי , ולמערכות החינוך
|
|