|
|
עמוד:5
תודות ספר זה עבר גלגולים רבים עד שהתנסח לגרסה המונחת לפניכם , הקוראים . יש בו גיבוש של רעיונות ומחשבות שעלו בשיחות ובהדרכות שקיימתי במהלך שנות עבודתי בשלושה מקומות עיקריים : ראשיתו בהדרכות שהדרכתי במסגרת מחלקת החינוך של ביתן הלנה רובינשטיין ושירות החינוך של מוזיאון תל-אביב לאמנות , המשכו בניסיון לנסח את דרך העבודה עם יצירות אמנות , שגובשה במסגרת “ סל תרבות ארצי , " שבו שימשתי כיועצת לאמנות פלסטית , וסופו בהתנסויות בעבודה עם יצירות אמנות במסגרת שיעורים בחינוך מוזיאוני ובהדרכה דיאלוגית , במדרשה לאמנות במכללת בית ברל . במהלך השנים הדרכתי קבוצות רבות של ילדים בני כל הגילים , קהלים מבוגרים מסוגים שונים - מורות כוללות ומורות לאמנות , צוותי הדרכה ממוזיאונים שונים בארץ , קבוצות סטודנטים , אנשי מוזיאונים לאמנות ולתולדות היישוב וגם קבוצת סוהרים , שממנה למדתי שמאחורי המדים קיימת סקרנות אנושית מרגשת . במסגרת עבודתי גם צפיתי באין-ספור הדרכות של מדריכי מוזיאונים ושל אמנים , מה שהעניק לי את האפשרות לעקוב אחר תהליך השיחה על אמנות שאינה מתנהלת דווקא בהנחייתי , ובכך להכיר עוד ועוד וריאציות מרתקות . במוזיאון תל-אביב לאמנות אף אצרתי תערוכות ייחודיות לילדים ולנוער , ובכך התנסיתי בהיבט נוסף של הפגשת קהל עם יצירות אמנות . ברצוני להודות לכל אלה שניהלתי אתם את הדיאלוג המתמשך הזה . יותר מאשר לימדתי , למדתי בעצמי איך אנשים נפגשים עם אמנות , ומעולם לא הפסקתי להתפעל מהאופן שבו הם יכולים לחוות ולהתרגש , כאשר התנאים לכך אינם מאיימים , והם בוטחים ביכולתם להתבונן ולהפיק משמעות . עם השנים גיליתי עד כמה השיחה יכולה להיות מעניינת ופעילה כשאני מצמצמת את נוכחותי בתוכה ומאפשרת את הבמה לחברי הקבוצה , בין שהם בוגרים ובין שהם ילדים . כאשר לי עצמי לא הייתה אמביציה ללמד ולהקנות מידע , החלו לצוץ שאלות שנבעו מתוך סקרנות ועניין אמיתי . יותר מכול שאפתי להביא את האנשים שקיימתי אתם את הדיאלוג להבנה שאמנות מדברת עליהם , על חייהם , ואיננה נמצאת אי שם בספרה מרוחקת ובלתי-רלוונטית .
|
|