שנות השישים האמריקניות בישראל: ממרד לקונפורמיזם

עמוד:7

המוסרי . ג'פרסון נהג לנסח זאת כך : 'הטבע נטע בלבנו אהבה לאחרים , תחושת חובה כלפיהם , אינסטינקט מוסרי . [ ... ] הבורא לא היה אלא אומן כושל , אילו התכוון לעשות את האדם ליצור חברתי בלי לטעת בו נטיות חברתיות . ' רעיון זה , טיעון האומן שאינו כושל , חוזר שוב ושוב בכתביו של ג'פרסון , והוא מכיל את שני הבטחונות הסקוטיים לסדר המבוסס על שחרור היצר : יש הרמוניה קבועה מראש , תוכנית אב שהתאימה את הטוב הפרטי והציבורי זה לזה ; ויש סנטימנט מוסרי המבטיח משהו מעבר לכך שהאינטרס הפרטי אינו מזיק לכללי : הוא מבטיח התכוונות לטוב , 'נטיות חברתיות' בלב הדיספוזיציה הנפשית שלנו . השקפתו של מדיסון , הראליזם הפסימי של קונפליקט מתמיד , השפיעה יותר מכל עמדה אחרת על עיצוב שיטת הממשל האמריקנית . מדיסון חיבר את החוקה של ארצות הברית , ועד לעצם היום הזה היא לא רק תבנית היסוד של המוסדות , אלא גם עמוד תווך בדת האזרחית של האמריקנים . הילה של קדושה זוהרת סביב החוקה האמריקנית , כבר כמעט מאתיים וחמישים שנה . אבל אם מדיסון תכנן את היסודות המוסדיים , ג'פרסון האידאליסט , ' החולם' בפי יריביו הפוליטיים , מחבר הצהרת העצמאות , נשאר מנסחו של האופק האוטופי בדמיון הפוליטי של ארצות הברית . תנועות אידאליסטיות לשינוי חברתי , ודאי המוצלחות ביניהן - התנועה למען זכות הצבעה לנשים , המלחמה בעבדות , 'התנועה לזכויות האזרח' בהנהגת מרטין לותר קינג ג'וניור - כולן נשבעו בשמו של ג'פרסון ותלו את מטרותיהן בהצהרת העצמאות . מרד הסטודנטים של שנות השישים אינו יוצא דופן במובן זה . בעולמו ההרמוני של ג'פרסון יש מעט מקום לממשל . מאחר שההרמוניה היא טבעית , ויצר לב האדם טוב מנעוריו , הממשל , הניסיון להתערב בהרמוניה הטבעית , הוא מה שמשחית את הסדר החברתי האוטופי . לממשלה יש אפוא תפקיד פרדוקסלי : היא צריכה ( ובעניין זה ג'פרסון שואב גם מג'ון לוק < לא לפלוש לתחומו של היחיד , לא להפקיע מן היחיד חירויות כדי לשמור על טובת הכלל , אלא דווקא לשמר את היחיד במצב החירות . הממשל שומר לא רק על יחידים זה מפני זה , אלא גם מפני פלישה של הציבורי לתחום היחיד . האזרחים יהיו נאמנים במידה מרבית לצורת שלטון כזאת , כפי שטען ג'פרסון בנאום הכניסה לתפקיד הנשיא בקדנציה הראשונה שלו . האזרח יראה אינטרס אישי יסודי בהגנה על מערכת החוקים השומרת על חירותו . על משטר כזה , חשב ג'פרסון , להיות קודם כול מצומצם מאוד . השלטון הטוב ביותר הוא זה המושל במידה הקטנה ביותר . הוא נוצר לא כל כך כדי למשטר את החברה > אם כי ג'פרסון היה פוליטיקאי במידה מספקת כדי לזכור שיש לו גם תפקידים כאלה , ( אלא כדי לטפל בצרכים המשותפים . פירמידת הממשל , מן הרמה המקומית דרך המדינות ועד לרמה הפדרלית , היא סדרה של אמנות חברתיות ספציפיות : כשם שאזרחי העיירה מתאגדים כדי לבנות בית ספר ולשלם למורה , לבנות גשר , או לסלול דרך , כך הממשלה הפדרלית היא . 4 מצוטט אצל : Yehoshua Arieli , Individualism and Nationalism in American Ideology , . Cambridge , MA 1964 , p . 134 הרעיון הזה , בשינויי ניסוח קלים , חוזר שוב ושוב בכתבי ג'פרסון .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר