|
|
עמוד:2
היהודית , אשר ביקשה למצוא להם מעמד בטוח והגון בחברות שהם חיו בהן . בשתי הגישות היתה קיימת מודעות לתהליך השינוי בהיסטוריה היהודית , תהליך שבמסגרתו נוצר מתח בין מגמות המשיכה האוניברסליות לבין כוחות הבלימה הפרטיקולריים מן העבר , מן ההווה ולקראת העתיד . הפרדוקס של קיום האחדות היהודית בתודעה ובמעשה תוך כדי התרחשותם של תהליכים חברתיים ותרבותיים מפרידים מצא לו ביטוי מובהק בתיאוריהם של ההיסטוריונים היהודים המודרניים , שכתבו היסטוריה מקיפה של עמם אך נבדלו זה מזה בהשקפותיהם על תולדות היהודים : מרכוס יוסט ( 1860-1793 ) וצבי היינריך גרץ , ( 1891-1812 ) אנשי מערב אירופה ; שמעון דובנוב , ( 1941-1860 ) בן ציון דינור ( 1973-1884 ) ורפאל מאהלר , ( 1977-1899 ) אנשי מזרח אירופה ; סלו בארון , ( 1989-1895 ) שהיגר לאמריקה ממזרח אירופה ; ושמואל אטינגר ( 1988-1919 ) מישראל . יוסט סבר כי היהודים הם בעיקרו של דבר ציבור בעל אמונה דתית , הנמצא בתהליך של השתלבות בחברה המעוצבת בידי ההשכלה . גרץ ראה בהם אומה דתית רוחנית הנושאת שליחות מוסרית ותעודה מוסרית לעולם . דובנוב גרם כי היהודים הם אומה תפוצתית , הנושאת את הרעיון הלאומי למרות ניתוקה מהטריטוריה ההיסטורית שלה , ומממשת אותו בארגון קהילתי שמוקדו נע במרוצת ההיסטוריה ממרכז אחד למשנהו . דינור ראה בהם אומה המונעת לאורך כל תולדותיה בכוחו של דחף משיחי המכוון כלפי ארץ ישראל . מאהלר הבין את הלאומיות היהודית בפירושה הציוני , וסבר כי היא תוצאה של התנאים החברתיים הכלכליים האובייקטיביים שהעם היהודי מצוי בהם בארצות מושבו . ואילו אטינגר , שגיבש את השקפתו ההיסטורית לאחר השואה ולאחר הקמתה של מדינת ישראל , התקשה לגלות בתולדות היהודים בעת החדשה מגמה שלטת אחת ועמד על המתח בין מגמות סותרות . למעשה , לפנינו שלוש גישות יסוד להגדרה כוללת של הזהות היהודית : לדעת יוסט וגרץ , היהודים הם אומה רוחנית ; דובנוב ובארון גרסו שהם חברה בעלת יסוד לאומי ודתי , בעיקר תפוצתי ; דינור ומאהלר סברו שהם לאום הקשור לטריטוריה הלאומית שלו - לארץ ישראל ; ואילו אטינגר מקומו בין שתי התפיסות האחרונות . לאחרונה התפרסם ספרו של דוד ויטל , הנקרא בתרגום עברי 'עם נפרד : תולדות היהודים באירופה / 1939-1789 הספר אינו מציג היסטוריה כוללת של העם היהודי , אלא עוסק בעיקרו בהיסטוריה הפוליטית לאומית של יהודי אירופה בתקופה הנדונה . ואולם , הואיל ויהדות אירופה היתה רובו המכריע של העם היהודי באותה עת , הרי ניתן לומר כי הספר דן ב'כלל ישראל' כתופעה פוליטית ' . David Vital , A People Apart : The Jews in Europe 1789-1939 , NewYork 1999 . 1 וראו : צבי גרץ , דרכי ההיסטוריה היהודית , ירושלים ; 1969 שמעון דובנוב , מכתבים על היהדות הישנה והחדשה , תל אביב ; 1936 שלום בארון , היסטוריה חברותית ודתית של עם ישראל , א , פרק ראשון , תל אביב ; 1968 שמואל אטינגר , תולדות ישראל בעת החדשה , תל אביב Isaak M . Jost , Allgemeine ; 1969 Geschichte des Israelilischen Volkes , Berlin 1832
|
|