|
|
עמוד:1
' כלל ישראל' במבחן ההיסטוריה יוסף גורני המושג 'כלל ישראל' במובנו כ'עם ישראל' נתון זה למעלה ממאתיים שנה לשינויים מבחינת הבנתו בקרב יהודים ולא יהודים , עקב ההתפתחויות בהיסטוריה הכללית והיהודית מאז המהפכה הצרפתית ועד ימינו אלה . כיוון ההתפתחות בחברה היהודית הוא ברור וידוע : מחברה המוגדרת באופן חד ממדי באמצעות חוקי ההלכה הדתית ( למרות הבדלים מסוימים בנוסח ובמנהגים ) אל חברה רב זהותית במובן הדתי , התרבותי והמדיני ; מחברה אירופית בעיקר , על פי מקום מושבה , לחברה מפוצלת בין שלוש יבשות : אמריקה , אירופה ואסיה ; מחברה חסרת ריבונות פוליטית לחברה שקרוב למחציתה חיה במדינה יהודית ריבונית . שינויים קולקטיביים אלה , שנבעו מתהליכים פנימיים וחיצוניים כאחד , היו קיצוניים ביותר בהשוואה לתולדותיהם של עמים אחרים , בייחוד עמים אירופיים , שרובו של העם היהודי חי בתוכם . באורח פרדוקסלי אפשר אפוא לומר כי הרעיונות , התנועות הפוליטיות והתהליכים החברתיים כלכליים שעיצבו את החברה האירופית המודרנית - כגון ההשכלה , האמנציפציה , הדמוקרטיה , הלאומיות , הסוציאליזם והפשיזם - השפיעו על החברה היהודית לטוב ולרע בעוצמה רבה במיוחד , והובילו , בין היתר , למאורעות מכריעים כמו הקמת המרכז היהודי בארצות הברית , ייסוד מדינה לאומית בארץ ישראל , ניתוק יהודי ברית המועצות , ומעל לכול - השואה . מבחינת 'הכלל היהודי' היה תהליך השינוי בעל אופי דיאלקטי . ראשיתו במהפכה הצרפתית , ואז עלתה שאלת הגדרתה של הישות היהודית הקולקטיבית . המשכו בהתפתחותה של הגדרה זו מהגדרה דתית הלכתית להגדרה רוחנית מוסרית , ממנה להגדרה לאומית תרבותית וגם להגדרה לאומית טריטוריאלית , ועד להגדרה האתנית הרב תרבותית הרווחת בימינו אלה . הגדרה זו אולי תהיה שלב ראשון בתהליך דיאלקטי חדש של הבנתו והגדרתו של המושג ' כלל ישראל . ' ענייני כאן אינו בניתוח התהליכים ההיסטוריים , החברתיים והרוחניים שהובילו לשינויים בזהותם הקולקטיבית של היהודים , אלא בתודעה העצמית של היהודים כ'כלל ישראל' במובנו ההיסטורי , הרעיוני והפוליטי של המושג לנוכח השינויים הקיצוניים שהתחוללו בקרבם . לפיכך יידונו להלן שני דפוסי מחשבה הנוגעים למצבם המשתנה : האחד - זה של ההיסטוריוגרפיה שהתמודדה עם תולדות העם היהודי כעם אחד , והשני - זה של הפוליטיקה עיונים בתקומת ישראל , כרך , ( 2002 ) 12 עמי 9-1 הגות ועיון
|
|