הוגים דתיים על המדינה החילונית

עמוד:5

של כנסת ישראל היא נבדלת בעיקרה מתכונת הנפש של כל עם ולשון . ' שכן , בכל עם ולשון הנקודה הפנימית , קרי : מרכז הכובד של חפץ החיים הקיבוציים , מיוסדת על הרצון לשמירת הקיום ולביצור מעמד 'החיים הגשמיים' בלבד , ואילו בישראל אין נקודת פנימית זו הקיום הפיזי כשהוא לעצמו אלא 'הצמאון לדעת והרגשה אלוהית , בתכלית עליונותה וטהרתה . ' ואם לא די בכך , הוא אף קבע בלשון חד משמעית ביותר : 'הכרה זו היא ענין מיוחד לישראל מונח בטבע האומה , מתגלה בהכרה פנימית אפילו להמוני המונים " . ' הזיקה בין עם ישראל לאלוהיו מובנית אפוא בקיומו . בתור שכזו אין היא קשורה בהתנסות היסטורית זו או אחרת . אך טבעי הוא על כן שזיקה זו אינה ניתנת לביטול . עם ישראל נבחר , אליבא דשיטה מחשבתית מיוחדת זו , לשמש כלי בתהליך מימושה של האידאה האלוהית . ואידאה זו , המוטבעת בעם ישראל , היא היא המכוונת גם את מהלכה הפנימי של ההיסטוריה האנושית . ' ואם לא די בכך , אליבא דהרב קוק סגוליותו של עם ישראל היא נצחית ואינה עתידה להיבטל אף בימות המשיח . כך , לדוגמה , הוא סבור ש'ראויה היא האנושות' להתאחד ל'משפחה אחת , ' שבה יחדלו 'התגרות וכל המידות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם . ' אולם גם אז , הוא חוזה שכל העמים יהיו 'חטיבה אחת , ועל גביהם בתור אוצר קודש , ממלכת כהנים וגוי קדוש , סגולה מכל העמים , כאשר דבר " . "ה בהקשרים אלו יש להבין , לדעתו של הרב קוק , גם את מהותה הפנימית של היהדות וגם את מגמותיה הפנימיות , שאינן ניתנות לשינוי כלשהו . בדומה לזה גם במקום אחר הוא הבהיר בצורה חד משמעית כי הן זהותו ומהותו של העם היהודי כחטיבה אתנית ולאומית הן זהותו ומהותו היהודית של 15 היחיד קשורות וכרוכות זו בזו ואינן ניתנות לשינוי ולתמורה . ואכן , על בסיסם של רעיונות אלו יכול היה הרב קוק גם לפרש את החילוניות וגם להעריך את משמעות מפעלם של חלוצי העלייה השנייה במסגרת התהליך המשיחי . כך , למשל , כתב : 'מה שהם רוצים אינם יודעים בעצמם [ ... ] הרוח האלהית שורה בתוכיות נקודת שאיפתם גם בעל כרחם . ' הציונות ומפעלה אינם אפוא מפעל לאומי או סוציאליסטי חילוני , כפי שמדמים בלבם החלוצים הנלהבים , אלא 'התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה , אל מהותה , אל רוחה 18 ואל תכונתה , באמת אור של תשובה יש בה . ' בדומה לזה , במקום אחר הוא מבהיר שהחוצפה המאפיינת את 'עקבתא דמשיחא' אינה החוצפה וההפקרות השגורות , אלא מיעוט האור ' לשם תיקון הכלים " . ' הווה אומר : חוצפה זו מובנית בדרך העורמה של התבונה במהלך . 11 קוק , אורות , ענ 7 סד . . 12 שטרסברג דיין , יחיד , אומה ואנושות , עמי . 135-134 . 13 קוק , אורות , עמי קנו . . 14 ראו לדוגמה שם , עמי יח . . 15 ניתוח מפורט של קטע ראו : שביד , תולדות ההגות היהודית במאה העשרים , עמי . 131-130 . 16 ראו : רביצקי , הקץ המגולה , עפ 156 ' ! ואילך . . 17 קוק , אורות , עמ' סג . מקבילות ראו : רביצקי , הקץ המגולה , עמ' , 345 הערה . 148 . 18 הרב אברהם יצחק הכהן קוק , אורות התשובה , ירושלים תשמ '' ה , עמ' . 158 . 19 קוק , אורות , עמ' פב .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר