הוגים דתיים על המדינה החילונית

עמוד:2

אלקלעי הונעו על ידי תקוות משיחיות שעוררה האמנציפציה . אולם בימיהם העולים לארץ באו או ממזרח אירופה או מקרב היהדות האורתודוקסית , כדוגמת תלמידי החת"ם סופר ממרכז אירופה . היו אלו אפוא יהודים שומרי מצוות . משום כך הבעיה היחידה שעורר החזון ' הציוני' מימי מבשרי הציונות ועד פעילותה של חיבת ציון בשנות השמונים של המאה ה 19 היתה בראש ובראשונה הבעיה התאולוגית הכרוכה ב'שלוש שבועות ' . ' ואכן תומכי החזון הציוני התמודדו עם שאלת הלגיטימיות של מפעל יישוב ארץ ישראל כשלב בתהליך משיחי על יסוד מדרש ופרשנות תאולוגית החורגים מענייננו . לא כך הם פני הדברים בימי חיבת ציון ובימיה של הציונות המדינית , קל וחומר לא משעה שקמה מדינת ישראל . הבעיות שעוררה הציונות כאידאולוגיה מדינית ובתנועה בעם היהודי היו בעיקרן שתיים : הלכתית ותאולוגית . הבעיה ההלכתית , שאיננה מעניינו של דיון זה , היתה בעיית שיתוף הפעולה עם החילונים . הבעיה התאולוגית , שבראשית דרכה של הציונות היתה בעיית 'שלוש השבועות , ' נשארה אף עתה הבעיה המרכזית אך היא קיבלה מעין פנים חדשות וחריפות יותר . אחרי ככלות הכול , אם הציונות היא אכן שלב בתהליך המשיחי , כפי שטענו מבשריה , כיצד יש להסביר את העובדה שדווקא עם הופעתה של הציונות וביתר שאת עם כינונה של מדינת ישראל , אשר רבים ראו ורואים בה את 'ראשית צמיחת גאולתנו , ' התגברה החילוניות . יתר על כן , על הוגיה של הציונות הדתית הוטלה החובה להבהיר את העובדה המוזרה שדווקא כופרים ופורקי עול הם האוונגרד המשיחי . הפתרון לבעיה התאולוגית הושתת בעיקרו של דבר על שני מודלים : האחד היה זה שהציע הרב יצחק יעקב ריינס . מודל זה הושתת על ניתוק כל זיקה ישירה בין הציונות למשיחיות . על פי גרסה זו , הציונות אינה אלא תנועה פוליטית וחברתית שבאה להתמודד עם מצוקתם הקיומית של היהודים . בתור שכזו אין לה שום נגיעה למשיחיות ולרעיון המשיחי . אולם פתרון זה לא יכול היה להשביע את הרגישות הדתית , במיוחד לא לאחר קום מדינת ישראל . שכן , הציונות ואחר כך המדינה מימשו והגשימו ייעודים משיחיים מובהקים , כמו יישוב הארץ , קיבוץ גלויות וביטול שעבוד מלכויות . לפיכך הפתרון שהתקבל על ידי רובו של המחנה הציוני דתי , והדברים אמורים בעיקר בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים , הושתת על משנתו של הראי"ה קוק . משנתו של הרב קוק ינקה בראש ובראשונה מתורת הסוד היהודית לשלוחותיה . במסגרת מחשבתית זו , אין הגאולה המשיחית אירוע חיצוני בלבד , ולפיכך אין לראות בה התרחשות שניתן להגדירה במושגים אנושיים ותבוניים בלבד , כדוגמת ביטול שעבוד מלכויות וקיבוץ גלויות . נהפוך הוא . מסגרתה היא האלוהות בכללותה ובתור שכזו יש להבינה כגאולה קוסמית , שפירושה התממשותה של האחדות האלוהית וביטול הניגודים האופייניים למציאות פגומה . זיהוי מהלכה של ההיסטוריה היהודית כתהליך גאולי מזהה מניה וביה גם את הופעתה של התנועה הציונית וגם את מפעל יישוב ארץ ישראל , ומאוחר יותר גם את כינונה של . 1 דיון ב'שלוש השבועות' ומעמדן במרוצת הדורות ראו : אביעזר רביצקי , הקץ המגולה ומדינת היהודים : משיחיות , ציונות ורדיקליזם דתי בישראל , תל אביב , 1993 עמי . 306-207

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא