|
|
עמוד:3
לטעמו , אין אמנות או מדע אחר אשר לו בכורה מעל ל'מדע המלכותי' - שביטויו בדאגה לחברה האנושית , ולמטרה זו - ביטויו בשליטה באנשים , בדרך כלל . לטעמו , אין חובת דאגה , כאמור , אצל הפוליטיקאי מן השורה . אגב , וכפי שהוא מבהיר , כוונת דבריו אינה לשלטונו של העריץ , אלא למי ששולט באנשים מתוך רצונם החופשי . המדע החולש על כל ענפי השלטון ומופקד על החוקים ועל כל העניינים הנוגעים למדינה , ומשלב את כולם למהות אחת מאוחדת , לשם קיום והגשמת יעדיה האמתיים של המסגרת , הוא המכונה 'מדינאות . ' על המדינאי לדעת מהי הזדמנות נאותה ליטול יוזמה בעניינים בעלי חשיבות מרובה , ומה אינה הזדמנות נאותה לכך , ועל האזרחים לבצע את הוראותיו . קרי , חוכמה מלווה בכיבוש היצר . סיכומם של הדברים לדעת אפלטון בידי המדינאי הצדק , החוכמה , האומץ וכיבוש היצר . עד כאן דברי אפלטון . גבירותי ורבותי , 2 מקיאבלי האמין שיש כללים וחוקים במדינאות כמו בפיזיקה . מקיאבלי הפך - במידה רבה ללא הצדקה - לשם גנאי לצביעות , בוגדנות ושטניות . מחד גיסא , הוא היה אבי תורת n raison d'etat ( טובת המדינה כהיתר לכל מעשי הרשות . ( לטעמו , השליט חייב להתחשב ב'כורח' ( necessita ) של הסביבה הפוליטית . וו האחרונה בלבד היא שקובעת אילו פעולות סותרות את כללי המוסר . אולם מאידך גיסא הוא הדגיש כי מדינר . חזקה היא זו שבר , האזרחים משתתפים בשלטון ועומדים ברשות עצמם . הם כפופים רק לחוקים שנוצרו על דעת רובם , ומקוימת בה חירותו של האזרח . אגב , מכוחה של חירות זו גם נוצרים לדעתו ערכי האמנות וההומניות . מקום מרכזי במסתו תופס הדיון באמצעים שיבעל סגולה' ( virtu ) חייב להשתמש בהם כדי לבסס מדינה ולמשול בה תוך מאבק בגורל . ( fortuna ) הסגולה הדרושה למדינאי היא , לטעמו , הידע ויכולת ההפעלה המוצלחות של האמנות להפוך לשליט ולהישאר כזה . דומה כי התפיסה העממית המקובלת כיום של המושג 'מדינאי' חובקת את שתי הפרשנויות הנ"ל , הן זו של אפלטון והן זו של מקיאבלי כאשר הם מחוברים וממוזגים יחדיו . תורת מקיאבלי בעומדה בגפה משקפת רק את דמות הפוליטיקאי ולא את דמות המדינאי . II Principe . 2 ( הנסיך . (
|
|