|
|
עמוד:1
ראיון עם יהושפט הרכבי פנחס גינוסר וזכי שלום , 14 בינואר ° 1994 שאלה : איך ראית בשעתו ואיך אתה רואה היום את הבעיות הבטחוניות שעמדו בפני ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה ? איננו רוצים לגלוש לאקטואליה . כמובן , יש מקום להערות השוואתיות במקום שתמצא לנכון . בעיונים בתקומת ישראל , כרך ראשון , הופיע מאמר של משה ליסק על הנושא הזה , ובהסתמך עליו אציין שלוש בעיות : הראשונה - הדמוגרפיה , כלומר המספר הקטן מאוד שלנו לעומת השכנים ; השנייה - הגבולות , כלומר חוסר עומק אסטרטגי ; השלישית - ההסתמכות על המילואים , כלומר הצורך , מדי כל מתיחות , להפסיק את פעילות המשק בגלל גיוס המילואים . נדמה לי שהבעיה השלישית נובעת מהראשונה . האם אתה מסכים עם הצגה זו ? הרכבי : אציג את הדברים כפי שנצטיירו לי אז . מייד אחרי חתימת הסכמי שביתת הנשק שררה זמן מה תקווה שהסכמי שביתת הנשק הם באמת צעד לקראת שלום , כפי שכתוב בהחלטת האו"ם שמכוחה הם נוהלו . זה נמשך , אבל לזמן קצר מאוד , משום שביטויי עוינות מצד הערבים הופיעו מוקדם מאוד אחרי הסכם שביתת הנשק . הערבים לא השתמשו בביטוי 'סיבוב שני . ' נדמה לי שמקור הביטוי היה ישראלי , אבל אחר כך הביטוי נכנס ללכסיקון שלהם . אנחנו פחדנו ממה שקראנו לו 'מקרה הכול , ' כלומר התקפה מתואמת עלינו מצד כל מדינות ערב . אני מניח שחשש זה נבע מן הניסיון של מלחמת העצמאות , שהייתה אמנם התקפה לא מתואמת , אבל הייתה פעולה כלל ערבית . ליתר דיוק , הייתה זו פעולה של ארצות העימות , פלוס עיראק , פלוס סעודיה , שסייעו למדינות העימות בימי המלחמה ביחידות קטנות . חשש זה הוא שהילך עליי אימים . זה היה אחרי מלחמת העצמאות , שבה הייתה לנו הקזת דם גדולה מאוד של 6000 איש ( אחוז אחד מאוכלוסיית היישוב ;( פרופ' יהושפט הרכבי לא הספיק לערוך את דבריו , עקב מצב בריאותו . קיבלתי על עצמי לעשות זאת , בעצה עם בנו , מר דן הרכבי , ושנינו מקווים שכיוונו לדעתו של המנוח - פ"ג . הגות
|
|