|
|
עמוד:1
גלגולי הצורה של הזהות היהודית המודרנית כתהליך היסטורי אליעזר שביד לבעיית 'הזהות היהודית , ' המעסיקה כיום את הציבור היהודי בישראל ובתפוצות באינטנסיביות רבה , יש שורשים ארוכים . התגבשות זהות , בין של יחיד , בין של קבוצה היא תהליך מורכב של שינויים מתמידים על רקע נתוני המוצא . התגבשות זהות של עם היא תהליך היסטורי , פוליטי , חברתי , תרבותי ודתי , המתנהל במישורי פעילות רבים , ממוסדים ולא ממוסדים . נמצא שכל עם נאלץ להתמודד עם בעיות זהותו לאורך כל תולדותיו , בייחוד במצבי משבר לאומי הגורמים פירורים וסכסוכים ותובעים הסתגלות לנסיבות חדשות . זוהי אחת הסיבות לכך שהעם היהודי מתלבט יותר מאחרים בשאלות זהותו : מצבי המשבר בתולדותיו תכפו זה לזה . יותר נכון : מאז גלה מארצו היה העם היהודי במשבר מתמיד , ולו בגלל עובדת הפיזור במרכזים שונים תחת שלטונות שונים ובסביבות לשוניות תרבותיות שונות . יתר על כן , העם היהודי נאלץ להגן על זהותו מפני אויביו , להצדיק אותה כלפי עצמו ולהשקיע מאמץ מיוחד כדי לדבוק בה למרות רדיפות ודיכוי . אכן , הרגשת המשבר המתמדת החמירה ביותר דווקא בגלל תביעת האחדות והקביעות הקיצונית שהתגבשה במהלך תולדותיו כנורמה דתית מחייבת . אמונת הייחוד והאופי המצוותי הלכתי שלה חייבו זאת . כעם המאמין שנבחר להיות ' סגולת' אלוהיו על פי ברית משפטית שנקבעה בסמכות של 'תורה מן השמים , ' העם היהודי דרש מעצמו דרגת אחדות המגיעה כדי אחידות באמונות ודעות , באורחות חיים ובצורת המיסוד הקיבוצי , החברתי מדיני , העולה על זו של העמים סביבו , אף כי היה , כאמור , מפורד הרבה יותר מהם למעשה . אמנם העם הזה הצליח להתקרב דווקא בגלות לרמה גבוהה של אחידות וקביעות במישורים מסוימים של פעילותו ( הדתית ) - אך רק בהם , ובמחיר גדול מאוד של נבדלות אפופת עוינות מסביבתו החברתית תרבותית ובמחיר האבדן של רבים , לפעמים רבים מאוד , מבניו . מדור לדור נשארה 'מצבת' נאמנה שהתמידה : הסתגלה מחדש אחרי כל משבר , נערכה מחדש ( כלומר - השתנתה בדיעבד , ( כדי לשוב ולהתאחד סביב מה שנתפס כקבוע ועומד מדורות . אמנם כן : מה שנתפס כמצע מאחד וקבוע מדורות - רצף דורותיו של העם ( היחס ל'זרע אברהם , יצחק ויעקב' המוטבע בזיכרון ריטואלי של תולדותיו ) ו'תורותיו' > זו הגות
|
|