'הוא היה סבור שהסופרים יעניקו לעם את המבט ההיסטורי...'

עמוד:1

' הוא היה סבור שהסופרים יעניקו לעם את המבט ההיסטורי *' ... ס' יזהר לא הכינותי עצמי לשיחה הזאת ולא התכוננתי ולא אספתי ספרים ולא פתקים , מה שאני הולך לומר זה רק התרשמויות , דברים של בוננות . העניין הראשון שאדבר עליו הוא , איך פגשתי את בן גוריון . אלא שלא פגשתי את בךגוריון , אלא עד ימי 'הפרשה , ' אף על פי שלכאורה נפגשנו עוד קודם , אלא שלא לשיחה ולא מקרוב ולא עמדתי על טיבו , אלא משמיעה מכלי שני שלישי או רק כעד מהצד . יום אחד , כשעוד הייתי בצבא ( בסתיו ( 48 בישרו לי חברים מסביבי שהוכנסתי לרשימת המועמדים של מפא"י לכנסת . זה עורר בי מיד זעם רב . אמרתי : 'מה זה ? בלעדי ? בלי ששאלו את פי ' ? ומיז שלחתי מברק התובע למחוק אותי מן הרשימה . כתוצאה מן . המברק הזה הופיע בביתי זיאמה ארן ואמר שהוא לא יחזור לביתו ( וגם בן גוריון לא הרשה לו ( ... עד שאסכים , ואפילו ישב כאן כל הלילה , כל היום , שבוע ימים , פה הוא יושב ולא יחזור עד אם הסכמתי . והוא אמנם דיבר ודיבר ודיבר , ואני טענתי כנגדו שאינני איש מפלגתי , ואינני חבר מפא"י וגם איני רוצה להיות חבר מפלגה , שאני שומר על העצמאות שלי , ועוד ועוד אמרתי , ככל הדברים שאמרתי לו . לבסוף הוא שבר אותי , כמובן , ובשני נימוקים גדולים ; אחד גדול ואחד קטן , אבל גדול בשבילי . הנימוק הגדול היה : 'יש לך הזדמנות לשבת על היציע כשמייםדים מדינה . אתה תראה הכל , לא כמי קןיושב למטה מן הצד , אלא תשב למעלה באמצע ממול המקום שבו קורים הדברים הגדולים . ' זה היה נימוק שלא עלה על דעתי , להיות עד המלך בשעת הקמת המדינה . הדבר השני שאמר הוא כי שני ימים בכל שבוע אהיה חופשי , והיו לי כל מיני מזימות לכתוב כל מיני כתיבות דחויות - במקום לשבת לילות ולתקן את מבחני בית הספר התיכון שעסוק הייתי בהם עד אז . בקיצור , באתי והסתבר להם מהר שהם טעו בי טעות גדולה . הם לא חשבו שאני מה ? דברים ביום עיון על 'בן גוריון והספרותי , שנערך במרכז למורשת בן גוריון , . 1990 הגות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר