הגות ועיון

עמוד:7

אנכרוניסטי של עולם מיושן והיא עתידה לחלוף מן העולם תוך שניים שלושה דורות . 15 לעומת זאת כיום איש אינו משלה עצמו בתחזיות כאלה . גם הדוגלים בחילוניות רדיקלית אנטי דתית יודעים יפה שעליהם להשלים עם כך שדתיות בכלל ודתיות אורתודוקסית חרדית בפרט יהיו רכיב קבוע ומשפיע בסביבתם התרבותית . להתייצבות הדמוגרפית מקבילה השתפרות המעמד הכלכלי . הציבור הדתי לפני מלחמת העולם השנייה היה עני ברובו , עני בייחוד מבחינת המשאבים שיכול היה לגייס לשם פעילותו הציבורית . כיום הוא הגיע ברובו למעמד הבינוני והוא מסוגל לגייס לפעילותו הציבורית משאבים שאינם נופלים באופן יחסי ממשאביהם של ממסדים חילוניים . פרוש הדבר הוא שהציבור הדתי הצליח לפתור ביעילות גוברת והולכת את בעיית השתלבותו במערכת המשקית המודרנית , בלי שיאלץ להקריב לשם כך ערכי זהות דתיים אורתודוקסיים . על יסוד זה הוא מצליח יותר ביצירת התנאים המבטיחים את השארות רוב בני הדור הצעיר שלו במסגרות קהילותיו . יתר על כן : על יסוד זה הוא מצליח להתארגן פוליטית בצורה יותר יעילה מבעבר , וההצלחה הפוליטית חוזרת ומגבירה כידוע את ההתייצבות הכלכלית . עם זאת , להתחזקות במעמד הדת יש ממד נוסף , שאפשר להגדירו 'משאב כוח רוחני . ' נראה כי הציבור הדתי הצליח לפתח חסינות נגד הטיעונים האופייניים של החילוניות כלפי הדת , גם מן המישור המדעי פילוסופי , אך ביתר שאת מן המישור המוסרי ומן המישור הקיומי . אדרבא , עתה נתגלתה האפשרות לנצל את הביקורת העצמית של התרבות החילונית כנגד תרבות זו עצמה ולהתערות בתוכה באמצעות הטיית המאבק ממגננה דתית מול מתקפה חילונית מזה אל מתקפה דתית מול מגננה חילונית מזה . אם נסכם אפוא את כל השינויים האלה , תצטייר תמונה זו : לאורך התקופה שנמשכה מראשית האמנסיפציה וההשכלה עד מחציתה של המאה העשרים , נדרשה הדת היהודית להסתגל אל המודרנה החילונית במטעני ההשכלה ודרכי החינוך , בהשקפת העולם ובאמונה , בנורמות ובערכי ההתנהגות החברתית והדתית , כתנאי להנאה מן ההשגים החומריים והרוחניים של המודרנה . הבררה הייתה בררה בין שינוי רדיקלי של תפיסת הדת באמצעות הפנמת תכנים תרבותיים של המודרנה ובין . 15 הנחה זו הייתה בבחינת מוסכמה של האידאולוגיות החילוניות הפרוגרםיוויות . לסיכום תמציתי של הדיון בסוגיה זו ראה : י' קויפמן , גולה ונכר , ב , תל אביב תשכ"א , עמ' -246 . 264 נדגיש כי קויפמן עצמו חלק על ההנחה שהדת עתידה להתבטל ולהעלם בכלל . . 16 המעבר ממגננה למתקפה ניכר ברמות שונות : בתחום הפוליטי מפלגתי כמדיניות מכוונת להגברת ההשפעה הדתית , בתחום החברתי ( בייחוד תנועת 'החזרה בתשובה' שהחברה הדתית מארגנת ) וכמובן בתחום הפובליציסטיקה . ראה על כך א' לוי , 'העיתונות החרדית והחברה החילונית בישראל , ' בתוך : ליבמן , לחיות ביחד , עמ' . 54-30

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר