|
|
עמוד:12
שערים אינן מייצגות את תושבי המקום ולא יידונו כאן , שכן בדרך כלל נקברו בהן נפטרים שהובאו ממרחקים . לעומת זאת , שיטות הקבורה והקברים של תושבי בית שערים הם חלק מדיוננו . זיהוי בית שערים בשיח' א בריק הוא ודאי . מהעיר עצמה נחשפו חמש יחידות בשלושה גושים , שבהם נתגלו שרידים מתקופות שונות ; א . מבנה בסיליקה וחדר ספסלים . ב . בית כנסת , רחוב ומבנים נוספים שנחשפו בידי בנימין מזר ; מדרום מערב חשף נחמן אביגד עוד חמישה חדרים ( בית שערים , ( 7 ומעט הלאה התגלה מבנה מפואר בידי פאני ויטו בשנת תשמ"ג . ג . מבנה גדול נוסף שממנו נחשפו בית בד וכניסה מפוארת . בית שערים נושבה לראשונה בתקופת הברזל במאה התשיעית לפסה"נ , כעדות הממצא הקרמי בחלקה הדרומי של גבעת בית שערים . ביתר האזורים שנחפרו לא נמצאו שרידים שקדמו למאה השניה . בכמה מקומות נמצאו טביעות חותם רודיות מן התקופה ההלניסטית . נראה שהישוב שלפני התקופה הרומית השתרע גם באזור המזרחי . בית שערים של המאה השניה לפסה"נ היתה , אפוא , ישוב גדול למדי . בית שערים בסוף ימי בית שני שרידי מבנים מתקופה זו נחשפו בחלק המערבי של גבעת העיר . הישוב השתרע על 30 דונם לפחות . מתקופה זו נשתמרה העדות הספרותית הקדומה ביותר על המקום . יוסף בן מתתיהו מעיד , שלברניקי , אחותו של אגריפס , היו אסמים בבית שערים , ואליהם נאספה התבואה "מן הכפרים אשר מסביב . " יוסף בן מתתיהו נטל מן התבואה , ולפי תאורו היה השלל רב . בית שערים היתה , אפוא , אחוזה רחבת ידיים , שהניבה יבול רב , והשתייכה , לפי עדותו , לברניקי . חוקרים מקשרים עדות זו עם העדויות על אחוזות ושטחי מדינה בעמק יזרעאל . אין ספק שבעמק יזרעאל היו אמנם אדמות מדינה בתקופות שונות , אך הקשרן לענייננו לא ברור . כפרים במישור הגדול , הוא עמק יזרעאל ( קדמ' יד , , ( 207 הושבו לשליטתו של המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס השני , באדמות מדינה . הם היו מחוץ לתחומה של גבע פרשים , שלא נכללה בממלכת הורדוס . את גבע יש לזהות , לאור תגליות חדשות , עם אתר בקיבוץ משמר העמק . הווה אומר , שכפרים אלו היו מצפון לנחל קישון . הורדוס ירש את הנחלות הללו והעניק את חלקן , שהיו בתחום גבע , למתיישבים שהביא לשם , והאחרות נותרו בידיו . עם הפיכת ממלכת יהודה לנציבות רומית , ירש השלטון הרומי את הנחלות , והן הועברו לאגריפס הראשון . עם מותו הפכה יודיאה שנית לפרובינציה , ומן הסתם עברו האחוזות לניהול אוצר המדינה ( הפיסקוס ) הרומי . אגריפס השני מונה למושל הגולן , ובשנת 54 סופח אגן הכנרת לנחלתו . אין זה סביר שקיבל לניהולו גם את אדמות המדינה שמחוץ לתחום שלטונו . היתה זו אחוזה פרטית השייכת לאחותו של המלך — ברניקי , ולא אחוזה ממלכתית . אחוזה מעין זו היתה עשויה להיקנות מאוצר הממלכה הרומית .. אפשרות אחרת היא , שאגריפס השני ואחותו ירשו את רכושו של אגריפס הראשון , לרבות אדמות המדינה . אם אמנם כך היה הדבר , הרי שהקיסר נהג בבני אגריפס ביד רחבה .
|
|