"הבט נא השמיימה" ציורי הקיר ב'ישיבה הגדולה מאה שערים'

עמוד:8

" ממש כמו חיים / ' שיבחה [ סבתא ] באוזניו את ארבע החיות שצייר על תקרת היכל הישיבה הגדולה במאה שערים , כדי להמחיש ללומדים את הציווי 1 " הוי עז כנמר וקל כנשר , רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים / ' ואמרה שבעיניה הוא אמן חכם לב , ממש בצלאל בן אורי של ימינו " . ( חיים באר , חבלים , עם עובד , תל אביב , 1998 עמי ( 11 האמן חכם הלב הוא לא אחר מאשר יצחק ב"ק , האמן שעיטר את אולם התפילה של 'חצר אברהם , ' הידוע יותר בכינויו 'הישיבה הגדולה , ' בשכונת מאה שערים בירושלים . אמרתו הנודעת של ר' יהודה בן תימא המופיעה במשנה ומתארת ארבע תכונות הרצויות לו לאדם לעבוד את אלוהים ( משנה , אבות ה , , ( 20 אינה מצוירת לא על קירות בית הכנסת ואף לא על תקרתו . אולם , על קירות הבית עדיין מופיעים ציורים מרהיבים במגוון נושאים , 1 שצוירו בידיו האמונות של ב"ק . תכנית העיטור והדימויים החזותיים בבית הכנסת הם המשך לאמנות היישוב הישן האשכנזי בארץ ישראל 2 במאה התשע עשרה . היא משקפת את התמורות שחלו בה , בהשפעתה המכרעת של 'אמנות בצלאל , ' האמנות היהודית שהתחדשה עם כינון בית הספר בשנת . 1906 מקורותיה של אמנות זו נבעו מארצות מוצאם של האומנים , או של הפטרונים השונים שהזמינו את היצירות . מבגה המתוזם ובית הכגסת מכלול המבנים שראשיתו בשנת , 1882 נבנה בהדרגה במשך מספר שנים , במתכונת אדריכלית דומה לשכונת ' מאה שערים . ' לפנינו רצף של מבנים היוצר מתחם מלבני סגור , הבנוי סביב חצר פנימית . הדמיון בתפיסה המרחבית , והעובדה ששכונת מאה שערים תוכננה בידי יועץ הבנייה וחוקר ארץ ישראל קונרד שיק , העלו את האפשרות , שגם מתחם זה תוכנן על ידו . אולם השערה זו עדיין לא אומ-4 תה . המתחם מתנשא כיום לגובה שלוש קומות , אך במקור תוכננו רק שתי קומות . הקומה השנייה , ובה בית הכנסת , נבנתה רק בשנת , 1907 שש שנים אחרי פטירתו של שיק . בית הכנסת הוא מבנה מלבני אורכי המחולק על ידי זוג

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר