שתי תיזות ודו־שיח

עמוד:13

תשובה י היות יהודי משמעה היות מדיום , או אמצעי , או צינור שדרכו עוברת ההיסטוריה היהודית . אתה יכול "לנכות" מן היהודי כל דבר , תורה ומצוות ומעשים טובים , אמונות ודעות , מעשים והנהגות , אך כל זמן שהוא שותף לאותה פעילות שבה ודרכה זורמת ההיסטוריה היהודית , הוא יהודי ; הועמד מחוץ לזרם , שוב אי אפשר לראות בו יהודי . שאלה ; שתי שאלות בפי : ( א < מי הוא בעצם שאינו יכול לראות בו יהודי ? מי הוא בכלל המסתכל ורואה ודן כאן ? ( ב ) האם הגדרה זו , או תכונה זו של היות יהודי חדשה מקרוב נולדה , או שהיא מציינת אותה מאז מקדם , והאם היא מציינת את הרצוי , או את המצוי ? תשובה : התשובה על שאלה ב' תשמש ממילא גם לשאלה . 'א הכוונה להיות יהודי מאז מקדם , מתחילת גילויה הנתפס לנו . הכוונה להיות יהודי כפי שמורה אותה לנו הנסיון ההיסטורי מאז מקדם עד אתמול . שאלה : מדוע עד אתמול ? תשובה : עוד נשוב לכך . שאלה : אם מן הנסיון ההיסטורי שלנו עלינו ללמוד , הרי הוא התבטא בביטויים מפורשים מאוד . מבראשית ברא עד לעיני כל ישראל , ומתורה לנביאים ולכתובים , ומתורה שבכתב לתורה שבעל פה , לתנאים ואמוראים וגאונים וראשונים ואחרונים ואחרוני אחרונים עד ימינו . היות יהודי לפי הנסיון ההיסטורי שלנו נתגלתה ונתגלמה במסורת דתית זו , באמונה במסורת דתית זו ובאורח חיים על פי מסורת דתית זו . אם כן , חזרנו לנקודה שיצאנו ממנה , ומה חידשנו , מה הועלנו ? תשובה ! הגילוי גלוי וידוע כמובן . מתן תורה , "היום הזה נהיית לעם" וגו . ' אבל מי ומה היה האדם שנתגלה גילוי זה , או , אם תרצה , שנתגלה לו גילוי זה ? מה היה החידוש באדם זה שאיפשר או הוליד את הגילוי הזה ? חידוש וגילוי , מה מהם קודם , גם בזמן וגם במהות ? הרי זו כאותה

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר