|
|
עמוד:11
פתח דבר כרך וה הוא השלישי בסדרת מחקרים ותעודות המוקדשת ליוצרי הספרות העברית החדשה : הראשון לש"י עגנון בתשל"ח , השני לאורי ניסן גנסין בתשמ"ו . כרך זה כולל סדרה של מחקרים חדשים בשירתו של שאול טשרניחובסקי ואסופה של תעודות , רובן ככולן משל המשורר עצמו , שיש בהם כדי להאיר את שירתו מצדדים שונים . שירת טשרניחובסקי איננה רק יצירה שכל דור בתרבות העברית עשוי לבחון מחדש , לגלות בה מקורות חדשים של עניין ויופי , אלא שירה זו היא גם מאותם גופי יצירה נדירים , המשמשים אמת מידה לכל דור המתבונן בהם , ומבליטים , בהתאם לטיבה של זיקתו אליהם , היבטים מרכזיים של תרבותו . מעמדה של מורשת טשרניחובסקי בהוויה התרבותית הישראלית העכשווית נראה לי מדאיג . ההתרחקות מטשרניחובסקי או אף 'שכחת' טשרניחובסקי מעידות על חולשות מרכזיות בתרבות הישראלית . כרך זה נערך מתוך הכרה שהגיעה השעה להשיב את מורשתו השירית של טשרניחובסקי למעמדה הראוי בתודעת הקורא העברי ובמערכת הספרותית — צורך אמיתי לספרות ולתרבות בנות זמננו — ומבקש לסייע בדרכו הצנועה להשבה שיבה זו . שלושה מששת המדורים שבכרך נמנים עם חטיבת התעודות . המדור הראשון מוקדש לכתב יד , הרואה כאן אור לראשונה — 'מעין אבטוביאוגרפיה' — שכתב המשורר בשנות חייו האחרונות . זוהי תעודה ספרותית היסטורית יחידה במינה , המאירה את אישיותו ויצירתו של שאול טשרניחובסקי מנקודת התצפית של סיפור ילדותו ; דומה שיש לראות בה את לבו של הכרך ואת עיקר חידושו . בין הנספחים המעטרים פנינה זו , מובאת כאן לשם השוואה גם הרשימה האוטוביוגרפיה הקצרה , שכתב טשרניחובסקי בראשית דרכו ויוסף קלוזנר הדפיסה בהשלח בשנת תרס"ד . במדור השישי בספר מובא מבחר ממאמריו של המשורר בענייני ספרות , שהיו פזורים עד עתה בכתבי עת שונים , מהם נידחים . המבחר כולל שני 'מניפסטים' של ראשית הדרך , שני מאמרים על ביאליק ושירתו , ורשימות אחדות שניתן ללמוד מהן על תפיסתו של המשורר בעניינים של משקל , ריתמוס והטעמה ,
|
|