|
|
עמוד:2
ובהפיכתה של התחרות לדבר של קבע , לאירוע החוזר ונשנה מדי שנה בשנה . מכאן ואילך המדינה היא שארגנה את התחרויות וממילא גם את החגיגה . עם הפלת הטירנים וייסוד הדמוקרטיה באתונה נוספו לתוכנית החגיגה העירונית גם תחרויות של מקהלות דיתיךמבוס , מקהלות בנות חמישים איש , ששרו ורקדו במבנה מעגלי , ומאוחר יותר מחזות סאטירים וקומדיות , אך אופיה הכללי של החגיגה לא השתנה ; היתה זו חגיגה מפוארת , מאורע ציבורי מרכזי , שאזרחי אתונה השתתפו בו הן כמבצעים והן כצופים , וכל עוד היה המשטר הדמוקרטי על כנו , נשאו האזרחים האמידים בעול המימון הכספי העיקרי של ההצגות . החגיגה העירונית הגדולה לכבוד דיוניסוס נערכה בסוף ימי החורף ותחילת האביב ( סוף מרס או תחילת אפריל , ( שעה ששככו כבר סערות החורף ואפשר היה להפליג בים בבטחה . חגיגה זו משכה אליה מבקרים מערים אחרות ביוון גופה , מן האיים האגאיים ואף מאסיה הקטנה . בפני האורחים הרבים יכלה העיר להפגין את יופיה , את עושרה ואת כשרונות בניה . חגיגה צנועה יותר לכבוד דיוניסוס , הלניה , שאף בה נכללו תחרויות דרמטיות , נערכה בימי החורף ( ינואר , ( ומשום כך לא נהגו לפקוד אותה אורחים רבים מערים אחרות . הצגות הוצגו גם מחוץ לאתונה , בחגיגות כפריות לכבוד דיוניסוס בכפרים ובעיירות של אטיקה . המחזאים הגדולים של אתונה שמחזותיהם שרדו בידינו — איסכילוס , סופוקלס , אוריפידס , אריסטופנס — יצרו את יצירותיהם להצגה באחת מן החגיגות האלה . היוונים אהבו תחרויות וגם השתתפותם של המחזאים בחגיגה נשאה אופי של תחרות . בכל חגיגה לקחו חלק שלושה מחברי טרגדיות וחמישה מחברי קומדיות שהתחרו זה בזה . מחברי טרגדיות נדרשו להגיש לתחרות ארבעה מחזות , שלוש טרגדיות ומחזה סאטירי אחד , ואילו מחברי קומדיות התבקשו להגיש מחזה אחד בלבד . המנצחים זכו לתהילה ושמם נרשם לזכרון דורם והדורות הבאים ברשומות המדינה . תחילה המחזאים , שחיברו גם את המוסיקה לשירי המקהלה ולשירי היחיד של השחקנים , ביימו והפיקו את מחזותיהם ואף שיחקו בהם את התפקיד הראשי . הם אימנו את חברי המקהלה , לימדו אותם את מילות השירים ואת המוסיקה והדריכו אותם בריקודיהם . החזרות נערכו על פה — המחזאי השמיע באוזני המקהלה והשחקנים את יצירתו ושינן אותה עמהם . מאוחר יותר פסקו המחזאים לשחק במחזותיהם ואת מקומם תפסו שחקנים שהתמחו במשחק בלבד . היו גם מחזאים , שמסרו את מלאכת הבימוי וההפקה של מחזותיהם בידי אחרים , שהתמחו באמנות זו , או שהצליחו בה במיוחד . המדינה נשאה כל אחד מעשרת שבטי אתונה שלח לתחרות שתי מקהלות , אחת של נערים ואחת של גברים . על הדיתירמבוס ראה A . Pickard-Cambridge , Dithyramb . Tragedy and Comedy , pp . 1-59 . Pickard-Cambridge , The Dramatic Festivals , pp . 101-104 על חמישה מחברי קומדיות , ראה W . Luppe , Philologus , 1 16 ( 1972 ) , pp . 54-75 ; Pickard-Cambridge , The Dramatic- Festivals , repr . 1988 , pp . 361-362 מחזותיו הראשונים של אריסטופנס , למשל , הופקו על ידי קליסטרטוס .
|
|