|
|
עמוד:317
כבוד האדם והשוויון קיימות מקדמת דנא גם בתחומים אחרים . נבחן לדוגמה שתי סוגיות : הכהונה מן הקוטב האחד והממזרות מן הקוטב האחר . מעמד הכוהנים זוכה בתורה להעדפה ולזכויות יתר בארבעה מישורים . במישור הכלכלי — הכוהנים נהנים מתרומות וממעשרות האמורים לאפשר להם להתפנות לעבודתם הציבורית , במקדש ובהוראת התורה לעם . במישור החברתי — הכוהנים נהנים מקדימות ומכיבודים כדי לייקר את מעמדם בעיני הציבור . " וקדשתו כי את לחם א להיך הוא מקריב" ( ויקרא כא , ח . ( לפיכך הכוהן קודם לברכה ולקריאה בתורה ועוד . במישור האישות — הכוהנים נדרשים להתקדש יותר משאר העם בנישואין , ולכן נאסר עליהם לשאת נשים שחוו מערכת יחסי אישות קודמת , שיש בה פגם : " אשה זונה וחללה לא יקחו , ואשה גרושה מאשה לא יקחו" ( ויקרא כא ז . ( יתר עליהם הכוהן הגדול , שאסור לו לשאת גם אלמנה . במישור הטוהרה אסור לכוהנים להיטמא למתים , מלבד קרובי משפחה מדרגה ראשונה . כל המעלות והזכויות הללו , שנועדו לקדש את מעמד הכהונה ולרוממו , עשויות להיהפך לנטל קשה , בייחוד כשעבודת המקדש אינה קיימת עוד , והם אינם זכאים להטבות הכלכליות של " תרומות ומעשרות . " לעתים כוחן של המגבלות מעיק יותר מהיתרון של הכיבודים . הכוהן אינו רשאי להיכנס לבית קברות , גם לאזכרה של הקרובים לו ביותר . בתחום יחסי האישות האיסור על נישואין עם גרושה הוא מגבלה לא נוחה , וככל ששיעור הגירושין עולה והנישואין השניים מתרבים , כך גדל מספר המקרים שבהם כוהנים מתקשים לעמוד באיסור זה . מעולם לא נמצא שום פוסק שיתיר באופן גורף את איסורי הכהונה , מכיוון שערכי היסוד של ממלכת כוהנים לא פקעו עם החורבן . בספרי ההלכה הקנוניים אין מוצעים פתרונות לאיסורים אלו , אבל בספרות השו"ת אפשר למצוא לא מעט 348 נראה שכיום האיסור החמור יותר , לפחות בחוץ לארץ , הוא איסור " חללה . " אישה שקיימה יחסי אישות עם גוי נאסרה לכוהן . בספרות השו"ת בת זמננו נמצאות שאלות רבות של כוהנים המבקשים לשאת נשים שחיו בצעירותן חיים מתירניים . הם מבקשים להינשא כדת משה וישראל , אבל ברקע קיימת הבעיה של איסור " חללה" לכוהן . בעיה כאובה אחרת היא האיסור של אשת איש שנאנסה לבעלה הכוהן .
|
|