|
|
עמוד:306
ערוך ופסק בניגוד לדין הגמרא באומרו שבזמן הזה ( כלומר בזמנו שלו , באשכנז ) אין נוהגים לכפות על הבעל לגרש את אשתו בעקבות בעיות של עקרות או מסיבות דומות ( שולחן ערוך , אבן העזר קנד , י-יט . ( נראה שהרמ"א ייחס לערך הזוגיות משקל רב יותר מלערך הפרייה ורבייה בנישואין . מפני תיקון העולם המושג " מפני תיקון העולם" משמש בסיס לתקנות שונות של חכמים . מקורו בתקנת הנישואין של העבד : מי שחציו עבד וחציו בן חורין , עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד , דברי בית הלל . אמרו לו בית שמאי : תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם , לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין , בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד יבטל ? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה , שנאמר : " לא תהו בראה לשבת יצרה" ( ישעיה מה , יח , ( אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו . וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי ( משנה , גיטין ד , ה . ( " חציו עבד וחציו בן חורין" הוא מקרה גבול המשמש אבן בוחן לשאלות שונות בהלכה . הדוגמה החריגה של " חציו עבד" משמשת בדרך כלל ככלי לבירור מצבי גבול משפטיים יותר מתיאור של מציאות ממשית שצריך להכריע בדינה . בעולם שדיני עבדות נוהגים בו יכולה להתקיים בריה שכזאת כגון עבד כנעני ששניים קנו אותו ואחד מהם הפקיר את חלקו . אדם שכזה הוא " חציו בן חורין , " כלומר מחציתו — המשפטית , לא הפיזית — נחשבת ישראל גמור , חייב במצוות ככל אדם מישראל והוא בעל זכויות קניין עצמאיות . ה"חציו עבד" הוא 338 בספרי למדנות ועיון מאוחרים נעשה שימוש מורחב ב"חציו עבד" כמקרה מבחן גם כשלא הייתה בכלל מציאות של עבד כנעני בסביבתם זה דורות . דוגמה אופיינית לכך הוא החיבור מנחת חינוך של ר' יוסף באב"ד מטרנופול ( גליציה , המאה התשע עשרה ) שדן כמעט בכל מצווה ומצווה במידה ובאופן שיש לחייב אותה על "חציו עבד . "
|
|