|
|
עמוד:276
את על מלכותך . ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד [ ... ] ונאמר . והיה ה' למלך על כל הארץ . ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד . גם בתפילות ראש השנה , שמהן נלקחה תפילת " עלינו לשבח , " עוברים בתוך שורות אחדות מ"ובכן תן פחדך על כל מעשיך" ל"ובכן תן כבוד לעמך . " השאיפות מתנגשות : בין התמקדות בעם ישראל ובין הרצון להמלכת ה' על העולם כולו . שאיפות אלו קיימות גם בספרי הנביאים ובמזמורי תהלים . שתי התפילות הללו אינן מוצגות כשאיפות סותרות , אלא עומדות זו בצד זו כתקוות משלימות . חריפה ממנה בהרבה היא ההבחנה בתפילה בין צדיקים לרשעים . גם זו מצויה בתפילת ראש השנה : ובכן צדיקים יראו וישמחו , וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו , ועולתה תקפץ פיה וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ . הרשעה אינה מזוהה בפסוקים אלו עם גויים ועם נוכרים דווקא . זו תופעה שאינה מזוהה כלל עם בני אדם מסוימים . נוכחותה בעולם כולו והציפייה לסילוקה מן העולם אינה אישית אלא רעיונית מופשטת . אין זאת אומרת שאי אפשר למצוא בתפילה בקשה לכילוים האישי של הרשעים , ואולם הרשעים אינם מזוהים , ודאי לא כלאומים מוגדרים . בתפילת העמידה של יום חול נקבעה תפילה כנגד המינים , אבל היא אינה מופנית כלפי נוכרים , אלא דווקא כלפי אלו מבני ישראל המבקשים לפרוש מן התורה ולכונן דת חדשה . הם אלו שמכונים בברכה זו " אויבי עמך . " 308 לתפילת עלינו לשבח ראו יששכר יעקבסון , נתיב בינה ( יעקבסון , תשכ"ד , עמ' ;( 376-373 מאיר בר אילן , " מקורה של תפילת ' עלינו לשבח' " ( בר אילן , תשנ"ט . ( על ברכת המינים ראו דוד הנשקה , " בין ' פרשת העיבור' לברכת המינים" ( הנשקה , תשנ"ט ;( דוד פלוסר , " מקצת מעשי התורה וברכת המינים" ( פלוסר , תשנ"ב . ( במאמריהם התייחסות לקודמיהם .
|
|