|
|
עמוד:275
שני מוקדים בתפילה התפילה היא המסגרת המנוסחת , המחייבת והמוכרת ביותר של ההגות בישראל , יותר מכל ספר הגות אחר : מבחינת ההסכמה הפורמלית של הפוסקים על תכניה המחייבים ומבחינת החובה הכללית לקיימה ולאומרה בכל יום ויום ובכל מרחבי הפזורה של עם ישראל לדורותיו . סידור התפילה הוא השולחן ערוך של האמונות והדעות בישראל , ונוכחותם של שני הקטבים בתפילה מורה על תקפות קיומם בתודעה הדתית , גם זו העממית ביותר . אחת התפילות השגורות ביותר בסידור התפילה היא תפילת " עלינו לשבח , " החותמת שלוש פעמים ביום את התפילה : שחרית , מנחה וערבית . עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית , שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה , שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם : שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע , ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא . בשני חלקיה של תפילת " עלינו לשבח , " שמוצאה בתפילת ראש השנה ושעם הזמן נקבעה להיאמר בסיומה של כל תפילה מתפילות היום , מוצגות שתי אידאות מנוגדות . בחלק הראשון מתואר עם ישראל כעם נבחר מכל העמים , ואילו בחלק השני מתוארת תקווה לתיקון העולם כולו ולמלכות ה' על כל העולם כולו : על כן נקוה לך ה' א להינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון , לתקן עולם במלכות שדי , וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ . יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון . לפניך ה' א להינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם 307 ראו בפרקי המבוא בספרו של אליעזר שביד , סידור התפילה : פילוסופיה שירה ומסתורין ( שביד , תשס"ט . ( וראו גם במאמרי "התפילה כהגות" ( ברנדס , תשס"ז . ( I
|
|