|
|
עמוד:262
להתעלם ולהדחיק את קיומה של העמדה הלא רצויה בעיניהם . וכך כתב הראי"ה קוק באורות הקודש : מפני כח הקיבול אשר לאדם ידיעה סותרת ידיעה , והרגשה הרגשה , וציור ציור , אבל באמת ידיעה מחזקת ידיעה , והרגשה מחיה הרגשה , וציור משלים ציור . וכל מה שמתעלה האדם כליו מתרחבים עד שמוצא בעצמו את התוכן הגדול של השלום הפנימי , והתאמתן של הידיעות ההרגשות והציורים השונים זה עם זה . והדבר הולך ומתרחב , עד שבא לעומק עמקים , למקום ששם הסתירה חריפה ועזה מאד , עד כדי קצף איתן של קודש ( קוק תשמ"ה , א — חכמת הקודש : אות ט . ( לשיטתו של הרב קוק סתירות ומחלוקות הן תוצר של צמצום הראייה האנושית . ככל שהאדם מתעלה ותפיסתו מתרחבת , כך הוא יכול להבין שהצדדים השונים שנראים סותרים ומעוררים מחלוקת הם היבטים שונים המשלימים זה את זה ומעשירים זה את זה . עם זאת בכך אין כדי לבטל את קיומו של המתח וה"קצף האיתן" של המחלוקת במקומות השורשיים והעמוקים של הסתירות . חוסר היכולת להכיל את המתח הדיאלקטי מביא לידי כך שלעתים בני האדם מעדיפים להיתפס לעמדה אחת ולסתור לחלוטין את העמדה הנגדית לה . גם במתח שבין אנושיות לקדושה אפשר להצביע על מגמות של התעלמות משני הצדדים . מצד אחד ליברלים המבקשים להעלים , לצמצם ולהצניע את משקלה של תודעת הלאומיות ואף לראות בה גידול פרא או שרידים פרימיטיביים של יהדות עתיקה ולא עדכנית ; וכנגדם לאומיים המבטלים את ערכי ההומניזם ורואים בהם שאילת אמונות נוכריות והתנכרות לאמונת ישראל המקורית . הפתרונות הללו אינם יעילים במיוחד , גם אם נתעלם מחוסר היושר או מהבורות המלווה אותם והמאפשרת את קיומם . אי אפשר להתעלם מקיומן של גישות בפסיקה המניחות קיומה של אמת אחת שאין בלתה . בעלי גישה זו נוטים בדרך כלל לראות בעמדתם , ובעיקר בעמדת רבותיהם , עמדה נכונה בלעדית ואת הדעה האחרת לדחות לחלוטין . הדוגמה המובהקת לכך היא המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל . חכמי בית שמאי
|
|