פרק ו בין ישראל לעמים

עמוד:223

החברים בקהילת הקד › שה , ולא הלכה כללית בדיני ממונות — וחדל מלשמש כלי ניגוח במערכה כנגד "עם לבדד ישכון . " כל בן נכר לא יאכל בו הרחקתו של " כל בן נכר" מהשתתפות בקורבן הפסח מפורשת בתורה ( שמות יב , ג . ( זו הלכה יסודית במצוות הפסח הקשורה בטבורה למשמעותו של הקורבן . כך מסביר ר' מרדכי הכהן ( צפת , המאה השש עשרה ) את טעם האיסור על הנוכרים לאכול מקורבן הפסח : ורצה הקב"ה לקדשם ולטהרם ולהאכילם קודשי קדשים וקרבן ראשון שיקריבו יהיה להם ללבן גופם וליעשות כהנים נהנים משולחן גבוה , כמו שאמר : " ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש , " ולזה " כל בן נכר לא יאכל" ( פירוש שפתי כהן , צפת , המאה השש עשרה , לשמות יב , ג . ( הרחקתם של הגויים מהשתתפות באכילת קורבן פסח מצביעה על תפקידה הייחודי של יציאת מצרים בכינונו של עם ישראל כעם נבדל , עם סגולה . לכן בעת זיכרון הפסח וחגיגתו אין מקום לשתף זרים שאינם חלק מההוויה ומהחוויה הזאת . גוי מקיים מצוות אחד הביטויים המובהקים לכך שמצוות הקדושה נועדו לעם ישראל בלבד ואין שום מוטיבציה שכל העולם יקבלו אותן עליהם הוא האיסור שהוטל על גויים לקיים מצוות , לפחות אחדות מהן : 263 להרחבה בנושא זה ראו נתן דריפוס , " דיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית" ( דריפוס , תשנ"ד ;( דוד משען , " היבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עיסקא" ( משען , תשנ"ט ;( אשר מאיר , " היבטים כלכליים וערכיים של עקיפת איסור ריבית" ( מאיר , תשנ"ו ;( אביעד הכהן , " בנקאות ללא ריבית ו'היתר עיסקא' ב'מדינה יהודית ודמוקרטית' — הלכה ואין מורין כן " ? ( הכהן , תשנ"ט . ( I

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר