|
|
עמוד:200
ההיבט המאיים של בחירת ישראל משמעותה של הבחירה בעם ישראל כעם סגולה אינה מקנה רק זכות יתר על פני העמים . ההיבט החמור של הבחירה הוא התביעה מן העם לקיים את חלקו בברית , כלומר לשמור את התורה והמצוות : שמע › את הדבר הזה אשר דברה' עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר : רק אתכם ידעתי מכל משפח › ת האדמה על כן אפקד עליכם את כל ע › נתיכם ( עמוס ג , א-ב . ( אי העמידה בכך היא הסיבה , על פי התורה ודברי הנביאים , לעונשים ולסבל המלווים את עם ישראל ואשר הוא לוקה בהם יותר משאר האומות . מה ששימש את הנוצרים לראיה שאלוהים עזב את עם ישראל והמיר את הברית בברית חדשה , שימש את היהודים כראיה הפוכה . ככל שחומר הדין מתמצה עם עם ישראל , כך מתבררת יותר עובדת ייחודו וסגולתו . במובן זה השואה היא גילוי של סגולת ישראל וייחודו בין העמים לא פחות מתפארתה של ממלכת דוד ושלמה . למעט ספר בראשית . בספר בראשית אין שימוש במונח קדושה גם במקום שבו הייתה התגלות והוקם מזבח . לעומת זאת ההופעה הראשונה של התגלות בספר שמות , בסנה , כבר מציינת את מקום ההתגלות כ"אדמת קודש . " על המושגים " קדש" ו"קדשה" ראו אנציקלופדיה מקראית , הערך " קדשה . " מאיר גרובר , " זונה וזנות בעולם המקרא" ( גרובר , . ( 2005 על היחס ההלכתי במשך הדורות לזנות ומושג ה"קדשה" בהקשר זה ראו אברהם נ' טננבוים , " על עברת הזנות ' אל תחלל את בתך להזנותה '' ( טננבוים , תשס"ו . ( III 244 כך כותב דוד הלבני ( וייס ) בפתיחת ספרו שבירת הלוחות : תיאולוגיה יהודית לאחר השואה ( הלבני , : ( 2010 " שני אירועים תיאולוגיים מרכזיים התרחשו בהיסטוריה היהודית . ה'התגלות' בסיני וההתגלות באושויץ . באירוע הראשון התגלתה נוכחות האל , באירוע השני התגלתה היעדרותו של האל . "
|
|