|
|
עמוד:197
בין המצוות האנושיות למצוות הלאומיות בנושא המצוות האוניברסליות יש לבני ישראל שיח משותף עם אומות העולם , כך מסביר יוסף לאשת פוטיפר המבקשת לפתותו : איננ › גד › ל בבית הזה ממני ולא חשך ממני מא › מה כי אם א › תך באשר את אשת › ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לא להים ( בראשית לט , ט ) רש"י : וחטאתי לא להים — בני נח נצטוו על העריות . מערכת הערכים הנגזרת משם אלוהים ומן התבונה האנושית היא מערכת הערכים שתוארה בשער הראשון של חיבור זה , ומכוחה נגזרות שבע מצוות בני נח . היא ניתנה לבני נח עוד בטרם היות עם ישראל בעולם ; היא מבוססת על התבונה האנושית ואמורה להיות התשתית המוסרית והמשפטית של חברה אנושית תקינה בעולם . לפיכך יכול יוסף להשתמש בטיעון " וחטאתי לאלוהים" גם כלפי אשת פוטיפר , שאינה מכירה את ה' אלוהי ישראל , אבל גם לה יש אלוהים בעולמה , ומכוחו היא מחויבת בערכי מוסר אוניברסליים שאיסור הניאוף הוא אחד מהם . לעומת זאת מערכת המצוות הנגזרת משם ה' ניתנה לעם ישראל בהר סיני , במעמד ההתגלות , על ידי משה רבנו , והיא ממשיכה להימסר ולהתפתח על ידי ממשיכיו , " מעתיקי השמועה , " חכמי ישראל שבכל דור ודור . היא מיועדת לעם ישראל בלבד , ומטרתה לעצב את העם כ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש . " לפיכך יש הבדל בין האופן שבו מתוארות המצוות בספר בראשית לאופן שבו הן מתוארות ומנומקות למן מתן תורה בספר שמות ובשאר חומשי התורה . איסורי העריות שנועדו לעם ישראל מתוארים בחומש ויקרא כחלק ממנגנון של יצירת קדושה ובידול של עם ישראל מעמי כנען ומן המצרים , שאינם מקיימים את מערכת חוקי העריות המקדשים את עם ישראל ואת ארצו ( ויקרא יח , א-ל . ( בזמן שיוסף , בספר בראשית , חי ומדבר עם אשת פוטיפר בשפת ערכים אוניברסלית , בצפותו מהאישה המצרית לקיים ערכים אלו , בספר ויקרא רשימת העריות מנוסחת דווקא בהקשר של היבדלות מ"מעשה ארץ מצרים . " 241 הרמב"ן בפירושו לפסוק מסביר מדוע השתמש יוסף בנימוק של הבגידה ולא בנימוק של איסור העריות .
|
|