|
|
עמוד:190
בכלל , העומד ביסוד חג הפסח וכל מצוות " זכר ליציאת מצרים , " אינו מיתרגם לערך ליברלי של חירות הפרט . זיכרון יציאת מצרים כבסיס למצוות חשיבותה של יציאת מצרים כתשתית לכל הקיום של עם ישראל ומשמעותו ניכרת מן הערך המרכזי שניתן לזיכרון יציאת מצרים בתורה ובמצוות : כי ישאלך בנך מחר לאמר : מה העדת והחקים והמשפטים אשר צ › ה ה' א להינ › אתכם ? ואמרת לבנך : עבדים היינ › לפרעה במצרים וי › ציאנ › ה' ממצרים ביד חזקה , ויתן ה' א › תת › מפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה › בכל בית › לעינינ , › וא › תנ › ה › ציא משם למען הביא אתנ › לתת לנ › את הארץ אשר נשבע לאבתינ . › ויצ › נ › ה' לעש › ת את כל החקים האלה ליראה את ה' א להינ › לט › ב לנ › כל הימים לחיתנ › כהי › ם הזה . › צדקה תהיה לנ › כי נשמר לעש › ת את כל המצוה הזאת לפני ה' א להינ › כאשר צ › נ › ( דברים ו , כ-כה . ( פסקה זו היא אחד המקורות למשנת " כנגד ארבעה בנים דברה תורה" הנאמרת בליל הסדר בפסח , ואחד המקורות לתבנית הסיפור של ההגדה : השאלות של הבנים ותשובות האבות . במילים ספורות מסביר האב לבנו את המשמעות ואת 233 " כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" ( ויקרא כה , נה . ( ישעיה ברלין ( במקביל לאריך פרום ) מציע הבחנה בין שני מושגים של חירות : חירות שלילית , שהיא חירות משליטה חיצונית באדם ; וחירות חיובית , שהיא היכולת העצמית של האדם למימוש וביטוי . ראו בארבע מסות על חירות ( ברלין , תשל"א , עמ' . ( 182 ברלין ביקר את החירות , הכוללת את ממדי החופש השונים של האדם , בכללם היצריים והמסוכנים . זאת ועוד , בחיפוש אחר החופש המלא יכול להיווצר מצב של ביטול העצמי בפני שרירותיות של שלטון טוטליטרי . על הגבלת החירויות שבקבלת עול התורה והחופש הנגזר ממנה ראו משה גרינברג , " לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא" ( גרינברג , . ( 1986 וכבר שורר על כך רבי יהודה הלוי : " עבדי זמן עבדי עבדים הם / עבד ה' ה › א לבד חפשי / על כן בבקש כל אנ › ש חלק › / 'חלקי ' ! 'ה אמרה נפשי . "
|
|