|
|
עמוד:180
היא גלות מצרים , שבה נהפכה המשפחה לאומה , הן מבחינת היקפה הדמוגרפי הן מבחינת התודעה העצמית של הזהות הלאומית . שם אלוהים ושם הוי"ה בתורה ובמקרא כולו נקרא הא ל בכל מיני שמות . ההבחנה בין שמות האל מתחילה מראשיתה של התורה , מפרשת הבריאה : בראשית ברא א להים את השמים ואת הארץ ( בראשית א , א . ( אלה ת › לד › ת השמים והארץ בהבראם בי › ם עש › ת ה' א להים ארץ ושמים ( בראשית ב , ד . ( המושג " שם" כשהוא מתייחס לא ל מגדיר את אופן התפיסה של בני האדם את האלוהים . במילים אחרות : השם שהאלוהים מתגלה בו לבני האדם מצביע על אופן ההנהגה וטיב היחס שבינו לבני האדם שאליהם הוא מתגלה . ניתן לאתר עקביות בשימוש בשמות הא ל בתורה . הנושא ריתק את המפרשים , החל במבקרי המקרא ובעלי תורת התעודות מזה , וכלה בבעלי הסוד , המקובלים , מזה . 223 להרחבה בנושא זה ראו בספרו של הרב יואל בן נון , פרקי האבות ( בן נון , תשס"ג . ( 224 רמב"ם , מורה נבוכים , פתיחה ; חלק א , פרק ב , נא-נד , סא-סז , ועוד ; ספר הכוזרי ( רבי יהודה הלוי , ספרד , המאה השתים עשרה , ( מאמר ד , א-ה , טו-טז . 225 ראו אנציקלופדיה מקראית , הערך " א להים . " למשמעות שם הוי"ה ראו שם , עמ' . 320-313 על נושא שמות הא ל בשיטת התעודות ראו בפרק החמישי בספרו של יאיר הופמן , סוגיות בביקורת המקרא ( הופמן , תשנ"ז . ( ולאחרונה במאמריהם של יעקב כדורי ( ג'יימס קוגל , ( " חקר המקרא לתולדותיו" ( כדורי , תשע"א , עמ' , ( 30-26 וברוך יעקב שוורץ , " התורה : חמשת חומשיה וארבע תעודותיה" ( שוורץ , תשע"א , עמ' . ( 204-200 , 194-192 , 184-183 הגישה המסורתית אינה רואה בכפילות השמות כפל מקורות כמובן , אלא היבטים שונים של דמות הא ל והופעותיה בעולם . לתיאור תמציתי של ההבחנה בין שם אלוהים לשם הוי"ה , ראו בספרו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק , איש האמונה הבודד ( סולובייצ'יק , תשנ"ב , עמ' , ( 32 על ההבדל שבין הנהגת עולם הטבע ( בהנהגת שם אלוהות ) ובין הנהגת עולם ההתגלות ( בהנהגת שם הוי"ה . ( על התפקיד של שם הוי"ה
|
|