|
|
עמוד:179
השער הקודם עסק בתיאור ההיבט האנושי של התורה דרך העיון במושג " צלם אלוהים , " המשותף לכלל המין האנושי , ושנקודת המוצא שלו היא סיפור הבריאה בספר בראשית . השער שלפנינו יתמקד בתיאור ההיבט הלאומי של התורה דרך העיון במושג " ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " שנקודת המוצא העיקרית שלו היא סיפור יציאת מצרים ומתן התורה בספר שמות , אף שיש לה רקע קודם גם בסיפורי האבות בספר בראשית . האנושיות נובעת מבריאת כל בני האדם בצלמו ובדמותו של הבורא , והיא מאפיינת את היחס כלפי האדם ובין בני האדם הנובע מבריאה זו . הלאומיות בישראל מבטאת את היחס הפרטי והמיוחד שבין הא ל המתגלה והפועל בהיסטוריה של עם ישראל ובין עמו . יחס זה בא לידי ביטוי במתן תורה מתוך התגלות , בבריתות , בנבואה , בהשגחה מיוחדת על קורות העם ובגאולה . יחס זה נתייחד רק לבני המשפחה הנבחרת — בני אברהם , יצחק ויעקב , יוצאי מצרים שעמדו בהר סיני — ואף למי שיצטרף אליהם מבין האומות בדרך של גיור . זו תודעה המאפיינת את היחסים שבין אדם לחברו בתוך עם ישראל , ואת היחס השונה כלפי הנוכרי שאינו מבני האומה . הערכים האוניברסליים שנדונו בשער הקודם על בסיס ספר בראשית הם גם הערכים היסודיים של " תורת האבות . " האבות , כמו שהוצגו בספר בראשית , היו דמויות מופת עוד בטרם היות עם ישראל לאומה . הערכים שיידונו בשער שלפנינו הם ערכי היסוד של תורת משה — היא התורה שניתנה לעם ישראל אחרי היותו לעם . קו פרשת המים ההיסטורי המבדיל בין שתי מערכות הערכים הללו היתר בהקשר של ההבחנה בין Folk ל , Nation וקשה להרחיב בכך כאן . ראו לדוגמה דיונו של הנרי וסרמן בשאלות המינוח במבוא לספרו עם , אומה , מולדת ובפרק " על מקורם וטיבם של מושגי יסוד מחוללי לאומיות" ( וסרמן , תשס"ז ) ובמקורות שאליהם הוא מפנה בהערות . 222 ראו בספרו של מנחם הירשמן , תורה לכל באי העולם : זרם אוניברסלי בספרות התנאים ויחסו לחכמת העמים ( הירשמן , . ( 1999 ספר זה מוקדש לבירור נושא האוניברסליזם לעומת הפרטיקולריזם בעיקר בתקופת התנאים . הפרק המסכם את גישתו הוא הפרק האחד עשר . הבחנה זו עומדת ביסוד ספרו של רבי אליהו בן אמוזג , ישראל והאנושות ( בן אמוזג , תשכ"ז ; וראו גם הולצמן , תשנ"ח , ( אבל מהלך הדיון בדברינו שלהלן שונה ממגמתו של הרב בן אמוזג .
|
|