|
|
עמוד:173
נעילת שער עקרונות על הומניסטיים בהלכה עקרון על בהלכה הוא עיקרון או ערך המתייחס למצוות רבות . זהו ערך מכונן של מצוות מסוימות ושיקול בהכרעת ההלכה במקרי ספק בתחומים שונים . הערכים היסודיים הנובעים מן הסיפור המכונן של הבריאה , שנמנו בשער זה , הם כולם ערכי יסוד בעולם המצוות ועקרונות על בהלכה . מדיוננו בשער זה עולה שלתורה וליהדות יש מערכת שלמה , מבוססת היטב , של ערכי יסוד " הומניסטיים" המכוננים מערכת מצוות שלמה הנובעת מהם . מערכת זו מניחה את הערכים הללו לא רק כערכי על מטפיזיים , אלא גם כהדרכות מעשיות , הלכתיות , נורמטיביות , ליישום מעשי בחיי היום יום . ערכים אלה עומדים ביסודן של מערכות הלכתיות רבות ומוכרות , לעתים בלי שתינתן הדעת לרכיב הערכי המניע את יסודות ההלכה ואת פרטי השיקולים ההלכתיים . לעתים קרובות בדרך המשא ומתן של הסוגיה התלמודית — ובעקבותיה הספרות הרבנית , ספרות הפרשנות והפסיקה — העיסוק ב"שפיר ושליה , " בפרטי הפרטים של שיקולי ההלכה וסעיפי המשנה הפרוצדורליים , הנחות היסוד הערכיות שכל בניין ההלכה נשען עליהן נעלמות מן העין , ויש להזכיר ולעורר אותן שמא תישכחנה . עקרונות העל שמנינו בשער זה נגזרים כולם מסיפור הבריאה , והם מופקים , בדרשות החכמים , מפסוקים בספר בראשית . אבל גם בלי להשתמש בטכניקות הדרשנות של חז"ל , אפשר להפיק את ערכי היסוד הללו מן המקרא עצמו . 219 להרחבה בעניין זה ראו לורברבוים , תשס"ד , עמ' . 145-129 יוחנן סילמן מבחין בין גישה ציוויית לגישה הכוונתית בהלכה ( סילמן , תשס"ח , עמ' . ( 7-3 בדברינו המצוות מתוארות כתוצר של גישה הכוונתית . אין מדובר במושג הרווח " מטא הלכה , " המוסבר לעתים כהצדקה להפעלת שיקולים חיצוניים בפסיקה ההלכתית . להרחבה בעניין זה ראו זהר , תשס"ח . דיון חשוב בשאלת הגדרתם של ערכי יסוד ביהדות מתוך זיקה לדיון ביסודות החקיקה הישראלית ראו בספרו של חיים כהן , להיות יהודי , הפרק על ערכאות של גויים ועל ערכים של יהודים ( כהן , , 2006 עמ' 449 ואילך , ובייחוד עמ' . ( 457-453
|
|