|
|
עמוד:166
דיני עבודה למרות , ואולי בגלל , הלגיטימיות של העבדות , יש בתורה מערכת מפורטת של דיני עבודה המסדירים את זכויות העובד בצד זכויות המעביד , בכלל זה זכות הפועל לאכול בעת העבודה , איסור הלנת שכר והגבלת שעות העבודה . עם זה מוצבות דרישות כלפי הפועל שלא יתרשל במלאכתו ולא יגרום להפסד ממונו של בעל הבית המשלם את שכר עבודתו . זכות העובד להפסקת עבודתו פועל , בניגוד לעבד , חופשי לעצמו גם במישור של יחסי העבודה , ואי אפשר להכריח אותו לעבוד . דיני שכירת פועלים הם פרק במציאת האיזון שבין זכויותיהם של בעלי הבית , בלשון ימינו המעסיקים , הנזקקים לשירותיהם של הפועלים , ובין זכויות הפועלים . עצמאותם של הפועלים נשמרת בהלכה הקובעת ש"פועל יכול לחזור בו בחצי היום , " שכן " עבדי הם ולא עבדים לעבדים" ( בבא קמא קטז ע"ב . ( זכויותיו של בעל הבית נשמרות במקרה שחרטתו הפתאומית של הפועל עלולה לגרום לבעלים הפסד גדול . זכות העובד למזון עוצמת זכויותיו של הפועל באה לידי ביטוי במשנה העוסקת בזכותו למזון : מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו : צא שכור לנו פועלים . הלך ופסק להם מזונות , וכשבא אצל אביו אמר לו : בני , אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן , המאפשרים לאדם שסיים תקופת עבודה פרק זמן להתבסס מחדש בחייו . לדיון על גזרה של דיני עבודה מהלכות העבד ראו בתמצית אצל נחום רקובר , " מה ענין עבדות לימינו ? " ( רקובר , תשס"א . ( 211 ראו הפרק על דיני עבודה בספרו של חיים כהן , זכויות אדם במקרא ובתלמוד ( כהן , תשמ"ט , פרק ח . ( 212 רמב"ם , הלכות שכירות ט , ד ; שולחן ערוך , חושן משפט שלג , ב ; מיכאל ויגודה , " חירות ואחריות בדיני עבודה" ( ויגודה , תשס"ה . ( II
|
|