פרק ז חירות

עמוד:164

הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ( רמב"ם , הלכות עבדים ט , ח . ( הרמב"ם מחיל את דיני כבוד האדם גם על העבד הכנעני . הוא קובע זאת באמרו : " לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה . " את ערך השוויון הוא מכונן על סמך דברי איוב , המחיל את מושגי השוויון האנושי הבסיסי גם על עבדיו ואמהותיו וכולל עצמו עמהם . עבדות מודרנית נראה שבימינו , במדינה ליברלית , המצב הדומה ביותר לעבדות הוא מצבו של חייל בצבא , בייחוד במדינת ישראל שבה השירות הצבאי הוא חובה כפויה . דיני החייל בצבא הם שדה משפטי שמתנהל עד עצם היום הזה בסגנון הדומה מאוד להלכות עבדים . היבט אחר של עבדות מצוי בעונש המאסר . לכאורה אין הבדל מהותי בין שלילת החירות שבעבדות ובין זו שבמאסר . אדרבה , מבחינת המצב המעשי רמת החירות של העבד גדולה במידה ניכרת מזו של האסיר בכלא . ככלל אפשר אף לומר שמצבם של " מהגרי העבודה" בעידן המודרני , הליברלי , גם במדינות המתוקנות ביותר , נופל בהרבה ממעמדו של העבד הכנעני בימי חז"ל . ייתכן שהחלתה של מערכת דיני עבדים על מהגרי עבודה , על פליטים ועל זרים בחברה המודרנית והנאורה הייתה מיטיבה עמם יותר מהחקיקה הקיימת . נראה שבמדינה ליברלית , שיש בה הסכמה כללית בדבר הזכות לחירות ושלילת העבדות , אפשר להפיק מדיני עבדים — הן מדיני עבד עברי הן מדיני עבד 208 ראו מאמרו של אפרים אורבך , " הלכות עבדים כמקור להיסטוריה החברתית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד" ( אורבך , תשמ"ח ;( ומאמרה של רחל גרשוני , " דיני עבד עברי כביטוי לכבוד האדם" ( גרשוני , תשס"ג . ( על השינוי שחל במעמדה של " אמה עברייה" בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ומשמעותו התרבותית והחברתית ראו במאמרו של הרב מרדכי ברויאר , "אמה עברייה ושפחה חרופה" ( ברויאר , תשנ"ב . ( 209 בפועל כיום ההלכה אינה מאפשרת מכירה לעבדות של עבד ואמה עברייה , כך שהאפשרות המעשית לכך חסומה . ואולם הרעיון אינו בטל . את עונש העבדות אפשר לדמות לעונש מסוג " עבודות שירות , " העדיף בדרך כלל על עונש המאסר . גם אם עבודות השירות חמורות וקשות , עדיין אין בהן אותה הגבלת זכויות שיש במאסר .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר