|
|
עמוד:156
רשות לכל אדם נתונה : אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק , הרשות בידו , ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע , הרשות בידו [ ... ] שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ , ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע ( רמב"ם , הלכות תשובה ה , א . ( ודבר זה עיקר גדול הוא , והוא עמוד התורה והמצוה , שנאמר : " ראה נתתי לפניך היום את החיים" ( דברים ל , טו , ( וכתיב : " ראה אנכי נתן לפניכם היום" ( דברים יא , כו , ( כלומר שהרשות בידכם , וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים , ומפני זה הענין נאמר : " מי יתן והיה לבבם זה להם" ( דברים ה , כה , ( כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה , אלא הכל מסור להם ( רמב"ם , הלכות תשובה ה , ג . ( חירות הדעת בניגוד לאפשרות קיומה של עבדות פיזית , אין בתורה שום מציאות של שעבוד רוחני רעיוני : " אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח" ( קהלת ח , ח . ( המשנה משבחת את ערך המחלוקת , בייחוד כשהיא " לשם שמים , " ומתירה ואף מחייבת דיון ער ופתוח בבית המדרש . האיסור " ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ( במדבר טו , לט ) הוא איסור אישי , המדריך את האדם להימנע מהשתקעות בהרהורים של עברה , פנטזיות ותאוות , אך אין בו מניעה מחשיבה חופשית . חכמים אסרו על הדיוטות לקרוא ספרות נוכרית באופן בלתי מבוקר , אך למי שיש ביכולתו לקרוא ולהתמודד , התירו לקרוא וללמוד גם חוכמות זרות כדי לפתח את הדעת ואת היכולת להתמודד עם גישות אחרות . הרב קוק , כהוגים אחרים , מצביע על הסכנה שבצמצום הדעת ובפחד מפני חשיבה חופשית בכמה וכמה ממאמריו . הפולמוס על הלגיטימציה של חופש הלימוד והמחשבה מעיד שבכל הדורות היו גם חכמים שהתנגדו לכך מחשש לערעור האמונה , אבל גם אלו מודים שאין 193 ראו מאמרי " עצמאות ועצמיות , חשיבותו של חופש הבחירה" ( ברנדס , תשס"ט , עמ' . ( 88-53
|
|