פרק ו משפחה

עמוד:149

קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק , אם רצה הוא והיא לישא אותה , מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה . כיון שנתנה תורה , נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה , יקנה אותה תחלה בפני עדים , ואחר כך תהיה לו לאשה . שנאמר "כי יקח איש אשה ובא אליה . " וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם [ ... ] וליקוחין אלו " ] לקיחת" האישה בדרך של קניין לפני עדים ] הן הנקראין קידושין או אירוסין בכל מקום , ואשה שנקנית באחד משלשה דברים אלו היא הנקראת מקודשת או מאורסת ( רמב"ם , הלכות אישות א , א-ב . ( הרמב"ם הבהיר את ההבחנה שבין מושג הנישואין הטבעי , שקדם למתן תורה , שאינו תלוי בה ואינו מיוחד לעם ישראל , ובין החידוש שהתחדש במתן תורה לעם ישראל המכונן את מושג הקידושין במערכת הנישואין של תורה . מוסד הנישואין הטבעי מבוסס על הסכמה הדדית של האיש והאישה ועל החלטתם לחיות חיים משותפים . ואילו הקידושין מוסיפים נדבך נוסף , ייחודי , של קדושה בנישואין בישראל . קיומו של מושג הנישואין הטבעי הוא המאפשר להחיל את איסורי הניאוף והעריות גם בקרב אומות העולם , בכלל שבע מצוות בני נח . את הנישואין האלה מגדיר הרמב"ם כנישואין המבוססים על הסכמה : הם מתחילים בהסכמה וגם מסתיימים באופן שבו התחילו — על ידי החלטה של בני הזוג להיפרד וביצועה בפועל . יחסי אישות ללא נישואין לפי שיטתו של הרמב"ם , שהנחנו אותה כיסוד לדיוננו בפסקאות הללו , קיום יחסי אישות ללא נישואין נחשב לגיטימי ברמה הבסיסית והאוניברסלית של המוסר האנושי , והוא נאסר רק בקטגוריות הקדושה המיועדות לעם ישראל : 186 ירושלמי קידושין א , א . זו דעת הרמב"ם בהלכות מלכים ט , ח . ועיינו אנציקלופדיה תלמודית , הערך "בן נח . "

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר