|
|
עמוד:148
אברהם אבינו מאפיין את השחיתות המוסרית של מצרים בכך ש"רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" ( בראשית כ , יא . ( עריות — איסורים שתפקידם למנוע קשרי אישות בתוך המשפחה . איסורי עריות הם טאבו מקובל ברוב החברות התרבותיות , וכפי הנראה מיועדים לאפשר את קיום המציאות הטבעית שבה " יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" ( בראשית ב , כד . ( ייתכן שבמקורם נועדו איסורי העריות להגן על קטינים וקטינות מפני ניצול מיני בתוך המשפחה . ›• זנות ופריצות מינית — איסורים שמטרתם להגביל את העיסוק ביחסי מין מחוץ למסגרת הנורמטיבית של המשפחה . המשפחה כערך יסוד במהלך ההיסטוריה — מימי התרבות הכנענית והמצרית בזמן התורה והנביאים , ועד החברה הליברלית המערבית , הבתר פרוידיאנית — היו מימינה ומשמאלה של התורה עמדות שונות מזו שלה . מקצתן שונות מהותית כגון תפיסות נזיריות , שראו בעין רעה את המיניות כולה וביקשו להגביל את חיי הנישואין ; וכנגדן תפיסות מתירניות , שהעצימו את יצר המין והחופשיות של יחסי המין ללא מחויבות למיסוד ולסדר חברתי ואישי . ישנן גם תפיסות קרובות יותר לאלו של התורה , שנבדלות ממנה רק באופיין ובהיקפן של המגבלות והזכויות . יש להבחין בין התפיסה של מוסד הנישואין כמוסד אנושי טבעי , האמור להתקיים בכל חברה אנושית , ובין דרישות ייחודיות של התורה כלפי עם ישראל להוסיף ערכים של קדושה לנישואין . באלו נעסוק בשער השני . היסוד הטבעי והכלל אנושי של הנישואין את ההבדל שבין מערכת הזכויות הטבעית ובין מערכת הקדושה בדיני המשפחה נקל להסביר בעזרת הפתיחה של הרמב"ם להלכות אישות : 185 ויקרא יט , כט . ראו בפירושיהם של הרמב"ן והרקנטי , שדנו בשאלת טעם איסורי העריות ונזקקו לטעמים על פי הקבלה . על פי דברינו מובן מדוע בתוך פרשת העריות משולב גם האיסור להעביר ילדים למולך — גם זו הגנה על הקטינים מפני ניצולם , לצורכי פולחן .
|
|