|
|
עמוד:144
רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי [ אמר : [ אף בלא שלום , שנאמר : " וביתך שלום" ( שמואל א כה , ו . ( רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי [ אמר : [ אף בלא חיים , דכתיב : " ראה חיים עם אשה אשר אהבתה" ( קהלת ט , ט . ( רבי חייה בר גומדי אמר : אף אינו אדם שלם , " ויברך אתם ויקרא את שמם אדם" ( בראשית ט , ו . ( ויש אומרים : אף ממעט את הדמות , " כי בצלם אלוהים עשה את האדם . " מה כתיב אחריו ? " ואתם פרו ורבו" ( בראשית רבה , יז , ב , עמ' . ( 150 מאמרי אגדה אינם מליצות חגיגיות בלבד . בדרך כלל הם משקפים עמדות רעיוניות חשובות וכך יש להתייחס גם לסדרת המאמרים על ערך הנישואין המופיעה במדרש ובתלמוד . שלושת המאמרים האחרונים קושרים את הזכות לחיי זוגיות עם ערכי היסוד המובהקים . רבי יהושע דסכנין אומר שזכות זו קשורה לזכות לחיים . רבי חייה בר גומדי סובר שזכות זו נובעת מן ההגדרה הראשונית של המושג " אדם , " ויש האומרים שזכות זאת נובעת ישירות מהמושג " צלם אלוהים . " על פי תפיסתו של המדרש , צלם אלוהים בא לידי ביטוי בעיקר בריבוי בני האדם הנולדים מן הזוג , ובכך מתרבה צלם אלוהים בעולם . על פי התפיסה הקבלית והחסידית צלם אלוהים מכיל בעצמו בחינת זכר ונקבה , הקדוש ברוך הוא ושכינתו . רעיון הזיווג קיים גם בעולם האלוהות . כמובן , יש להוסיף לכך הסתייגות שאין בכך כדי לערער על המושג של האחדות המוחלטת שאינה מתחלקת ואין לה גוף ודמות הגוף . 179 בנושא זה הרחבתי בשני חלקי הספר אגדה למעשה ( ברנדס , , ( 2011 , 2005 במבואות ובהערות . 180 ראו לורברבוים , תשס"ד . על החלוקה המגדרית בעולמות עליונים בתורת הקבלה , ראו אצל גרשום שלום , פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה ( שלום , תשל"ו , עמ' ;( 299-297 וכן בספרו של ישעיה תשבי משנת הזוהר ( תשבי , תשמ"ב , א , עמ' ע-עב , רכ , שמה . ( על הממד הארוטי בסודות שבזוהר ראו שם , ב , עמ' תרמג-תרמו . על הארוס והזיווג בעולם האלוהות בספרות הקבלית ראו . Idel , 2005
|
|